ברוכים הבאים לחצי האי הירקוני! המקום נקרא כך כי הירקון – שנשפך כאן לים – יוצר חצי אי (יבשה המוקפת ים משלושה עברים)

בסוף הקומה – בכיוון המונגד למדרגות הנעות, ליד רציף 6

התערוכה בתוך הטארדיס – מעבר לחור ההצצה, שימו לב שהתערוכה מתחלפת אז מצפה לכם הפתעה.
PIPART ופסלי בטון האמנית הדס דיאמנט בהסבר מרגש על הפסלים שמעבר לחור ההצצה, על השפעותיה מהמקום, ומה עושים כשנשבר הבטון

אקספליין – הסבר מפי האוצר מתי עלה! אוצר התערוכה מסביר על היצירה, הקשרה בסדרה והייחודיות שלה

העתיד כבר כאן, והיצירות יוצאות מהקיר ומתעוררות לחיים באמצעות אפליקציה

למעמיקים: ניכנס ונתיישב על ספסל ונצפה בהסבר ובחזון של האדם שחולם ומגשים את כל היופי הזה

כניסה אל תערוכת חלל הזמן של דוקטור הו

בקומה 6 – לפני שעולים למעלה, בצד המדרגות הנעות: פייסטאפ ענק של הדפסה דיגיטלית- מלא פרטים וסיפורים מוכרים. גם מרק צוקרברג שם . מזהים?

כתובות גרפיטי – ממש לא רק רקע לצילומים : אז איך אפשר לקרוא את זה?

תא טלפון כחול ועליו שעונה ילדה שציירו לה שפם

פרוייקט שימו לב – מסדרון אמנות מונגש לבעלי עיוורון ולקויי ראייה

הנבטות חשמל- מוציא ישן מפני חדש – נטלי מנדל

העבודה של דיוז – מלא פרצופים מוזרים שלובים זה בזה. העבודה של רגיו- דמות שמקיאה קשת צבעונית – ממש מומלץ להצטלם כאן- התאורה תמיד טובה והיצירות האלו מייצרות רקע מושלם!

ציור של ילד עם בוקסר שעליו לבבות אדומים – לא תאמינו מי הצייר!

ציור בשחור לבן של אנשים עומדים בטקס, ולידו טביעת אצבע ענקית ומעליה הכיתוב “הייתי פה!”

בדיוק היכן שאתם נמצאים, מול אוניית הקופסונים, על החומה הנמוכה של המדרגות – יש רצף של פרצופים זוהרים. זוהי למעשה חידה, שאתן מוזמנות לפתור

אונייה קטנה ובה יצורים משונים ועל הקיר שממול ציור של יען באותו סגנון אולי לידן תהיה חתימת האמן באנגלית: SENED

קיר ענק של דברים קטנים

ציור ענק של דמות עם לב ועליו כתוב “מכל הלב”, משמאל לציור התמנון. (בתחנה הזו אין סרטון, יש 2 קטעי הסבר בטאבים)

ציור ענק של מבנה מבוכי עם זרועות תמנון ויצורים עם מסכות -ARCDLP

ברוכים הבאים לסיור גרפיטי בקומה השביעית בתחנה המרכזית בתל אביב! אנו עומדים להיכנס לתערוכת ענק, ולעולם צבעוני ויצירתי שעולה על כל דמיון!
מתחילים באולם הנוסעים של דן, בקומה השביעית. ניתן להגיע במעלית/ בדרגנועים או בטיפוס במדרגות. קומה 7 היא הקומה האחרונה במבנה, כך שלא ניתן לטעות יותר מידי. כשתגיעו לקומה השביעית, חפשו את השירותים (הנקיים! בדרך כלל:))- יש שני פרצופי ענק שמצויירים מעליהם- עמדו מולם וצפו בסירטון הראשון: שם מתחיל סיורינו.

רחוב רבי עקיבא הוא מרכז העסקים הראשי של העיר. הוא עובר במרכזה של בני ברק ובו מאות עסקים למכירת מזון, הלבשה, סלון פאות, כלי בית ומוסדות ציבור ובתי כנסת. די לעמוד ברחוב במשך כמה דקות כדי להתרשם מהעוצמה של התנועה בו, הן של הולכי רגל והן של רכבים ואוטובוסים לרוב.

בני ברק איננה משופעת בשדרות ובגינות ולכן קיומה של השדרה בעיר הוא מראה משובב נפש. אתם מוזמנים להלך לאורך השדרה וליהנות ממגוון החנוכיות הפזורות בה לרוב.

אנו עומדים מול כולל פוניבז’ – מוסד חינוכי לגברים נשואים. המוסד הוא המשך לימודי הישיבה ומותאם ללוחות הזמנים של גברים נשואים עם משפחות.

אנו עומדים על גבעת הישיבה, אחת מ 4 הגבעות עליהן ממוקמת העיר בני ברק. הישיבה שהוקמה כאן בשנת 1943 במהלך מלחמת העולם השניה היא המפורסמת בעולם החרדי בכלל ובעולם הליטאי בפרט. כאן גרים ולומדים כ 1,000 תלמידי ישיבה מכל קצוות תבל.

אנו נמצאים בשער המשוחזר של שכונת זיכרון מאיר – מושבה שהוקמה ע”י יעקב הלפרין נדבן חרדי שרכש את השטח ויעד אותו למגורי הקהילה החרדית.

בבני ברק מספר עצום של בתי כנסת, ישיבות כוללים ומוסדות דת וחינוך נוספים. לכל זרם המנהגים שלו, צורת התפילה, המבטא והטקסטים שלו. אולם יש בית כנסת אחד בעיר ובו כולם מתפללים ביחד. מדובר בבית הכנסת העמוס בעולם המכיל לפי הנתונים כ 17,000 מתפללים בכל יום. מבנה קטן יחסית אך משמעותי מאוד לתושבי העיר ואורחיה.

גן העצמאות של בני ברק הוא נקודה מצוינת להתחיל את הסיור בעיר כמקום תצפית וכנקודת התמצאות. המקום שבעבר היה גבעה חשופה הולך ולובש שלמת בטון ומלט ואט אט מבנים כובשים את מראיהו הטבעי. העיר אינה משופעת בשטחים ירוקים עקב הצפיפות הרבה והביקוש ההולך וגובר של דיור. הגבעה עליה אנו עומדים נקראת בפי המקומיים הר הברוגז או הר העצמאות שכן מאחורינו גן העצמאות ובו אנדרטה אשר מנציחה את חללי העיר במלחמות ישראל לאורך השנים ומדוע נקרא המקום הר הברוגז מיד נסביר.

שוק הכרמל זה השוק הכי סואן וותיק בתל אביב. פה תמצאו לצד ירקות ופירות – כל דבר כמעט שתרצו וניתן למכור על באסטות. לאחרונה התפתחה בשוק סצנה של מסעדות רחוב, סוג של אנדר-דוג מקומי – דוכני אוכל של מנות שף מיוחדות ע”י שפים צעירים או שפים חובבים. הרעיון הוא – שכל אחד יוכל לאכול מנת גורמה מקורית-יצירתית בחטף. ארוחה בהליכה. במקום להכנס למסעדת יוקרה לטקס סעודה ממושך שמלווה במלצריות, תעריפי גורמה וכו’ רק כדי להנות ממנת גורמה טובה.

נחלת בנימין הוא אחד האזורים שוקקי-החיים בעיר גם ביום וגם בלילה. רוב שנותיה של השכונה פעלו פה חנויות רבות של בעלי מלאכה , בעיקר חנויות לממכר טקסטיל והיתה זו שכונת סוחרים אפרורית וסואנת. מאז העשור האחרון ומאז שהכבישים פה הפכו למדרחוב… השינוי הפיך רוח חיים חדשה וצעירה ברחוב הישן שקם לחיים. החלו לקיים כאן יריד אומנות ועבודות-יד פעמיים בשבוע (בשלישי ובשישי בבוקר) אמנים שונים עם דוכנים קטנים מציעים למכירה עבודות אומנות מקוריות… אמני גרפיטי אימצו בשמחה את תריסי החנויות ועיטרו אותם בציורים צבעוניים, פאבים ומסעדות נפתחו פה, בצמידות לסצנת הפאבים של שוק הכרמל הסמוך…
בתי המגורים עברו חידוש ושימור והשכונה הפכה מוקד משיכה ופעילות לצעירים, תיירים ומבקרים מכל הארץ שרוצים לחוש את האווירה התוססת והעליזה של העיר.

התחנה ה 11 שלנו היא בככר ביאליק – הככר העגולה הקטנה מול בית העיריה ההיסטורי ולצד בית ביאליק – מקום מגוריו של המשורר הלאומי שלנו. בכיכר כאן ממש אפשר לחוש באווירה של שנות ה 20 וה 30 של תל אביב הקטנה. תפסו לכם ספסל לשבת ונשמו את האווירה המיוחדת בפינה הנוסטלגית הזאת.

גן מאיר נמצא בלב העיר. נחנך בשנת 1942 ועבר מתיחות פנים רבות מאז. הגן היפה והגדול משמש היום למפגש אמהות ותינוקות, מפגש בעלי כלבים בגינת הכלבים הגדולה שבו, מציע פינת טבע ירוקה לכל מי שמחפש אתנחתא למנוחה באמצע היום. הגן מציע גם מתקני שעשועים לילדים, מגרשים למשחקי כדור ובית קפה נחמד השייך למועדון הקהילה הלהט”בית פה שמרכז מועדון לפעילות נוער של הקהילה.

בית קק”ל הוקם בשנת 1937 ונבנה בשילוב אבן ירושלמית ובטון מזויין בסגנון הבינלאומי והפך למקום מושבם של המוסדות הראשונים של היישוב היהודי בארץ ישראל – “מועצת העם” ו”מנהלת העם”. במקום זה התרחשו כל האירועים המכוננים שקדמו לטקס הכרזת המדינה. מאמצע שנות ה-80 ועד ימינו שימש כמוזיאון שהנציח את האירועים שקדמו לו לצד מפעלי קק”ל בארץ.

במקום, לצד מבנה התיאטרון – ישנה רחבה מהודרת עם גינת פרחים יפה השקועה במרכזה וגם בריכת מיים דקורטיבית. הרחבה הנאה הזו חביבה מאוד ע”י תושבי הסביבה שפוקדים אותה בהמוניהם בחורף – בימי שמש נעימים או אחה”צ.
לצד הרחבה – אולם היכל התרבות המשמש במהלך השנה להופעות שונות, פסטיבלים, אירועים ובעיקר ביתה של התזמורות הפילהרמונית הישראלית. התזמורת מתקיימת פה קונצרטים רבים במרוצת השנה. עוד תמצאו פה – פינת טבע קטנה ושמורה בשם “גן יעקב” המשמרת שני שקמים מוותיקי העיר עוד כשהיו פה רק חולות ואף לא בית אחד.

ככר רבין (לשעבר: ככר מלכי ישראל) היא ככר העיר – רחבה גדולה תחת בניין העיריה המשמשת לטקסים, כנסים, ירידים, חגיגות יום העצמאות, הופעות ציבוריות וכמובן גם למחאות והפגנות.  רוב שנותיה נקראה “ככר מלכי ישראל” עד כמובן לאירוע הטראגי של רצח רבין. בקצה שלה – אנדרטה עצומה בצורת משפך/משולש בצבע חום זו “אנדרטת השואה” ולצידה בריכת נוי אקולוגית יפה עם פינת מנוחה לתושבים

הנקודה בה אנו עומדים כרגע ומשקיפים מטה על אתר הזכרון לרצח רבין – זו הנקודה בה עמד הצלם שצילם והנציח בוידאו את כל מהלך אירועי רצח רבין והסרטון שלו הופץ בכל המדיות התקשורתיות בארץ ובעולם. הסרטון הכי זכור לכולנו מאותו אירוע דרמתי.

גן ציבורי יפהפה נבנה פה בשיפוע מקומת הרחוב ועולה לגג קניון מסחרי בשם “גן העיר” ממש בצמוד לבית העיריה.

בית חנה פה בשדרה הוא מבנה עם סיפור היסטורי מיוחד. כיום זהו מרכז תרבותי שכונתי, מעין מתנ”ס מקומי בשילוב בית קפה-מסעדה…

בית מגוריו של דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון של ישראל

ככר אתרים או בשמה הנוסף: ככר נמיר נחנכה בשנת 1975 על שמו של ראש העיר שיזם אותה – מרדכי נמיר, כיהן בין השנים 1960-69 ונפטר בשנת 1975 מבלי שהספיק לזכות לראות את הככר שנחנכה על שמו . הכיכר התיירותית בשנותיה הראשונות היתה אטרקציה מרשימה, יוקרתית ואסטטית וזכתה לרבבות מבקרים ותיירים כל זאת למשך מספר שנותיה הראשונות בלבד. לאחר מכן – מרבית שנותיה סבלה מהזנחה רבה . במסגרת תוכניות הפיתוח בעיר – העיריה מתכוונת בשנים הקרובות להסיר את הככר מהנוף פה ובמקומה יעמדו שני מגדלים רבי קומות. כרגע אלה התוכניות וכדרכן של תוכניות עירונית – להשתנות, להתבטל בהתאם למשתנים רבים . נצטרך לחכות ולראות 🙂

רחוב שבזי מהווה כיום מרכז קולינרי ואומנותי המושך אליו מטיילים רבים. המקום משנה את אופיו לעת ערב אז הופך לאזור בילויים של עשרות צעירים הפוקדים את הברים הרבים כאן.

חלק מחיי התרבות היוו הקיוסקים תופעה חשובה בהתפתחותה של תל אביב שקיבלה את הכינוי”עיר ללא הפסקה”. התפתחותה של תל אביב לעיר בינלאומית הכוללת תערוכות, הופעות, פסטיבלים כאלו ואחרים החלה בשלב זה כשהקיוסקים מהווים את השלב במפגשים בלתי אמצעיים של אנשים.

משפחת שלוש הפכה להיות נדבך חשוב בהקמתה של נווה צדק ואחוזת בית. בניו של אהרון שלוש מייסד השכונה פנו לעסקי נדל”ן והתמחו בתכנון ובניית בתים, וכן בייצור חומרי בנייה כגון בלוקים וכו’. כאן מולינו התגורר שניים מנכדיו של שלוש.

חלק מהתפתחותה של קהילה הוא חיי חברה המורכבים גם ממגוון אפשרויות של בילוי ופנאי. כאן מולנו התכנסו אנשי נווה צדק ותל אביב כדי ליהנות מחיי תרבות ופנאי הכוללים הרצאות, הצגות, אופרה וגולת הכותרת- הפלא שהגיע לעולם- סרטים.

בית רוקח הוא מרכז מבקרים חשוב להנצחת סיפורה של השכונה. במבנה מתגוררת נכדתו של רוקח האמנית לאה מג’רו מינץ אשר שימרה את הבית שהקים ובו התגורר סבא שמעון רוקח שזכה לכינוי הש”ר ראשי תיבות של שמו, ובני משפחתו.

אנחנו עומדים על הגשר שצופה על המסילה הישנה, כיום תוואי הרכבת הקלה שעובר ממש מתחת לפארק היפיפה מתחתינו. הפארק שנחנך כאן לאחרונה נושא את השם “פארק המסילה” וכמו אחיו בירושלים עובר על תוואי המסילה הישנה.

בנווה צדק התגוררו אנשי ספר רבים אשר השפיעו על התפתחות הספרות והתרבות של היישוב היהודי המתחדש, ביניהם הרב קוק, שאול טשרניחובסקי, דבורה בארון, יוסף חיים ברנר ואחרים. בבניין זה התגוררו 3 מהם ולכן נקרא הבית- בית הסופרים.

כשכונה היהודית הראשונה שהוקמה במרכז הארץ היוותה נווה צדק אבן שואבת לרבים אשר חיפשו קירבה למסורת ולחיי קהילה יהודיים והיו גם מי שחיפשו לעצמם שידוך. כמו בחיים סיפורי אהבה רבים הסתיימו בהקמת משפחה, אך לא מעטים הסתיימו במפח נפש ואכזבה. משפחות שלוש ואבולעפיה שהתגוררו במבנים שמולינו היו בין מייסדיה של שכונת נווה צדק ומאוחר יותר גם של אחוזת בית. בתחנה זו נלמד על ההסטוריה של המשפחות ותרומתן להקמת השכונה.

כחלק מהתפתחות היישוב והקהילה בתחום החינוך הוקמו במתחם זה 2 בתי ספר בהם למדו בני ובנות השכונה. מרכז זה מהווה נדבך חשוב להתפתחות התרבות והשפה העברית. כאן למדו רבים מאנשי הספר של הקהילה שלימים יובילו בתחומי החינוך, אמנות ורוח ויניחו את התשתיות להתפתחותה של המדינה בדרך.

נווה שלום הייתה אחת מ 10 שכונות שנבנו על ידי יזמים יהודים שראו בחזונם עלייה מאסיבית של יהודים מהגולה ורצו ליצור עבורם מסגרת מגורים הכוללת חיי קהילה. השכונה נוסדה על ידי זרח ברנט יהודי תושב לונדון ששמו גם נקשר עם הקמת העיר פתח תקווה.

מתחם תחנת הרכבת הוא אזור בילויים כיום, אך בעבר היווה את ציר התחבורה העיקרי שחיבר את ירושלים למרכז הארץ. הרכבת שהייתה הראשונה שנבנתה במזרח התיכון הביאה תמורות רבות והיוותה זרז עבור התפתחותה של העיר יפו כעיר מסחר המחברת את אירופה לירושלים. בתחנה זו נלמד על החשיבות של התחנה, ההיסטוריה שלה והאישים שפעלו להקמתה.

קחו לכם קצת זמן להתחבר לצד האומנותי שבכם, בין הסימטאות העתיקות שוכן כפר אומנים ציורי. כאן מייד מרגישים אווירה שונה מהמקובל והמוכר. יפו העתיקה הוכרזה בשנות ה60 כרובע אומנים. כיום תוכלו לשוטט בין הסימטאות באווירה נעימה ולהנות מגלריית הרחוב, להציץ אל חדרי הסטודיו השונים ולראות מצד אחד ארכיאולוגיה מצד שני לראות תערוכה של אומנות עכשיוות, או פשוט אומן שעובד בסטודיו.

ממרומי גן הפסגה ניתן לראות את קו הרקיע של תל אביב, המגדלים וגורדי שחקים של העיר הגדולה. תל אביב היא העיר העיברית הראשונה. 
מעל 110 שנים לאחר הקמתה הופכת תל אביב למרכז התרבות הכלכלה הליברליות והחדשנות של ישראל את המושג startup nation כבר שמעתם? והקמת תל אביב הייתה לסטארטאפ הראשון. היה זה רעיון של  קבוצת יהודים יפואיים שנמאס לה מהצחנה והצפיפות היפואית.  הם התאגדו למה שאנחנו קוראים היום קבוצת רכישה וקראו לעצמם קבוצת “אחוזת בית”, במטרה להקים עיר מרווחת ונעימה שבה יחיו חיים עבריים עצמאיים.

גשר המשאלות מחבר בין כיכר קדומים עליה אתם צופים אל גן הפסגה. ועל גבי השלט כתוב -“אגדה עתיקה מספרת כי כל העומד על הגשר, אוחז בתבליט מזלו ומביט אל הים – משאלתו תתגשם!”

אז מה הסיפור מאחורי כנסיית פטרוס? הכנסייה מנציחה את אחד האירועים החשובים בנצרות – תחילת התהוות הנצרות מתוך היהדות. הכנסייה נקראת על שם פטרוס הקדוש, מכירים אותו? במקור שמו היהודי היה שמעון בן יונה אחד מ12 התלמידים של ישו, התלמיד האהוב והנבחר של ישו. ישו בחר בו להיות ממשיך דרכו, ישו סמך עליו מאוד ועל כן העניק לו את מפתחות השמים לגן עדן. על כן לימים יהפוך להיות האפיפיור הראשון.

ברוכים הבאים לנמל יפו הידעתם שעבור המקומיים זהו אינו הים התיכון? אם כן מהו? בעבור הדגיים היפואים זהו עד היום זהו ים יפו! והנמל הוא הסיבה שהתיישבו כאן מלכתחילה. נמל יפו במשך אלפי שנים היווה את שער הכניסה לארץ ישראל ומרכז סחר בין אפריקה אסיה ואירופה.

ומהזמר מיוון נעבור לאגדה עתיקה שהגיעה אלינו מיוון. כעת הביטו אל הים. על אנדרומדה היפה שמעתם? חדי העין יבחינו באנדרומדה הערומה קשורה לסלעים שמאחורי. מה לא רואים ? טוב אולי בכל זאת צריך קצת דמיון, תשמעו אגדה.

אנחנו עומדים על יד הסביל = שביל ציבורי בטורקית. בטח תופתעו אבל עד לפני 100 שנה לא היה לאנשים ברז מים בתוך הבית ולכן בימי עבר היו הנשים יוצאות אל הסביל ממלאות כד של מים אותו היו סוחבות חזרה הבייתה. מחוץ למסגד של יפו בנה אבו נבוט סביל מפואר. סביל הוא מתקן מים ציבורי.

מעל ל15 שנה מהווה התאטרון היהודי ערבי ביפו אי של דו קיום. תאטרון ייחודי שבו שחקנים ערבים ויהודים  מציגים לקהל היכרות עם התרבות העברית והערבית בדגש על פיוס ושלום. התאטרון יושב בתוך מבנה עתיק ורב קשתות מן המאה ה18 , אבל מה זה סראייה?

מגדל השעון הינו אולי הסמל המזוהה ביותר עם יפו העתיקה . מגדל שבראשו שעון מיוחד, שלא רק מספר מה השעה. אלא מספר גם את סיפורו של היהודי העשיר ביותר ביפו.
יוסף מויאל, יהודי מרוקאי שיספר לכם איך זה מרגיש להיות האדם היחיד בכל יפו עם שעון עוד לפני שנבנה מגדל השעון. חברים עד אז לאף אחד לא היה שעון, הייתם מאמינים? לא היה לאן למהר או לאן לאחר! כשמישהו בעיר היה שואל אותו מה השעה הוא היה עונה עם חזה מתוח ובמבטא מרוקאי בבקשה “שלוש ועשרים..” “שתיים חמישים..” לכולם היה נחמד ואומר שלום או במרוקאית בש’למה.

אני רוצה להזמין אתכם למפגש מרתק עם דמויות יפואיות בסמטאות של אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ובעולם כולו ! בערבית זכתה לכינוי ערוסת אל פלסטין – הכלה של פלסטין, עליה כתבו שוטי הנבואה “יפו העתיקה ראתה הכל כבר בחייה פה יונה הנביא הבריז לאלוהים” בשיר “פה ביפו”.