ערן ויכסלבאום, בן השכונה, נהרג באסון צאלים השני ב 5/11/92 והוא בן 22.   כשנה לאחר נפילתו הוסב שמו של גן השכונה הוותיק ל”גן ערן”.

תוכלו לראות בגינה אנדרטה שיצר האמן דוד זונדלביץ’ עשויה מבטון וברונזה ועליה שמות חמשת הנופלים באסון צאלים השני וכן פסל לזכר ערן – דפי מחברת עשויים לוחות ברונזה – בכתב ידו של ערן ובעיטור עלים – זהו מכתב שכתב ערן לאמו ביום האם של שנת נפילתו.

ללאה גולדברג הייתה משיכה לקשרים בלתי אפשריים. פעם  זה היה מורה שלה  ופעם גבר נשוי, לעיתים זה מישהו שפשוט לא מעוניין בה באופן ‘הזה’.
הדימוי העצמי הפגום שלה גרם לה לכתוב ביומנה כבר בגיל צעיר, שהיא לא נועדה להיות נאהבת. באחד משיריה כתבה: “את אישה לא יפה בת עשרים ושתיים. נר כבוי על שולחן-שבת.”
אהבת חייה הגדולה והסוערת הייתה למשורר אברהם בן יצחק. היא העריצה אותו והוא מעולם לא החזיר לה יחס אפילו דומה. אחת ההשערות מדברות על כך שהיה בכלל הומוסקסואל, ואת זה כנראה שלאה לא העלתה בדעתה. מותו היה מכה קשה עבורה!
לאה גולדברג נבהלה ממחלת הנפש של אביה וחששה כל השנים שגם היא תחלה. לכן, למרות שכל כך אהבה ילדים, היא החליטה כבר בגיל צעיר שהיא לא תביא ילדים לעולם, מתוך החשש להעביר להם את המחלה…
כל כך רצתה להיות נאהבת והרגישה לא ראויה. כל כך אהבה ילדים אך חששה מהבאתם לעולם.

בגיל 41 – לאה גולדברג מוזמנת ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם היא משתלבת  והופכת לפרופסור –חבר בחוג לספרות השוואתית.

אחרי כמעט 20 שנה בתל אביב היא עוברת לגור עם אימה בירושלים. בפעם הבאה שתטיילו שם – חפשו את השלט שעל הבית ברחוב אלפסי 16.

בראשית שנות ה60′ לאה גולדברג חווה עלבון צורב כששירתה עומדת במרכז ביקורת קשה. אומרים עליה שהיא כבר לא רלוונטית, ששיריה רוויים מליצות. המשענת של השירה והעברית, שנתנה לה כוח עוד מימי ילדותה, כבר לא הגנה עליה.

מתוך “דיוקן המשורר הזקן”  / לאה גולדברג

אל תנסה ללכת עם הדור,

הדור אינו רוצה שתלך עם הדור,

הדור הולך למקום אחר

ולך אין הזמנה.

אל תנסה ללכת עם הדור,

הדור אינו רוצה שתלך עם הדור.הדור רוצה היום אותך לקבור

ולהנחילך לדורות אחרים.

באמצע שנות ה50 לחייה, אחרי עוד אהבה נכזבת, היא מתכנסת אל תוך עצמה. הפחד מפני השיגעון גואה. הרבה כדורי הרגעה, הרבה כדורי שינה.

עם מצבי הרוח קשים  – היא פונה לציור ובעיקר ליצירת קולאז’ים.

כשמגלים אצלה גידול בשד– היא עוברת טיפולים כואבים ומחליטה להפסיק לעשן, אבל זה כבר מאוחר מדי.

בגיל 59 היא מתאשפזת בביה”ח “הדסה” בירושלים בפעם האחרונה. אומרים שמילותיה האחרונות היו “מה יהיה עם אמא?”

לאה גולדברג, נפטרה ב-15 בינואר 1970 ונקברה בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הפרופסורים. את פרס ישראל לספרות יפה, שבו זכתה באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה.

צילה, שהוסיפה לחיות עוד 11 שנים אחרי בתה, ביקשה כי על מצבתה יחרטו ארבע מילים: “אמהּ של לאה גולדברג” .