כפי שראיתן בסרטון, גרטרוד קראוס, תלמידת המגמה למוזיקה באקדמיה בווינה, מחליטה לעבור מהפסנתר לרצפת הפרקט…
ועוברת למגמת המחול. בשלב מסוים היא מחליטה לעשות רסיטל – מופע יחיד שלה. היא שכרה אולם והשקיעה בו את מיטב כספה. כולם אמרו לה שמדובר במעשה מטורף אבל היא אמרה: “אם יהיה זה כישלון – לפחות יהיה זה כישלון מרהיב!” וזאת הייתה דווקא הצלחה גדולה. היא הופכת להיות ממובילות הזרם האקספרסיוניסטי – ההבעתי . אם עד אז רקדו מחול קלאסי והתמקדו באסתטיקה – גרטרוד עסקה במחול שמאפשר לך להביע את עצמך. לא סיפורים על אבירים ונסיכות אלא על עלי. ב1935 – כשהיא רקדנית וכוריאוגרפית מפורסמת מאד (!) היא מחליטה לעלות לארץ ישראל. היא מתגוררת ברחוב פרוג 24 בדירת המרתף שצמוד אליה סטודיו, ביחד עם בת זוגה אלזה שרף.

בסטודיו למחול שברחוב פרוג 24 האמנית הידועה גרטרוד קראוס לימדה ובו גם עשתה חזרות עם להקת הבנות שנקראה בשם הכה מפתיע “להקת גרטרוד קראוס”.

בין תלמידותיה הידועות הייתה בחורה צעירה בשם יפה אברמוב אנחנו מכירות אותה בתור הזמרת יפה ירקוני.
גרטרוד עשתה כוריאוגרפיות, רקדה, לימדה, שיתפה פעולה עם האופרה הארצישראלית והתזמורת הפילהרמונית, היא הייתה פרופסור למחול וקיבלה את פרס ישראל למחול בשנת 1968. בעשרים השנים האחרונות לחייה גרטרוד החלה לצייר ולפסל אבל לא הפסיקה לשתות הרבה קפה שחור, לעשן , לשחק שחמט ולהכניס בכל משפט בעברית מילה  באנגלית וגרמנית. גרטרוד ואלזה עברו לכפר האומנים עין הוד, שלמרגלות הכרמל, וביתן משמש עד היום כמרכז לאירועי תרבות ויש בו ארכיון היסטורי של תולדות הכפר וחדר לזכרה של גרטרוד שנפטרה ב1977. היא הייתה אישה מיוחדת, יוצאת דופן, כולה אנרגיית אש פרועה, בלי ספק  – פורצת דרך בהרבה מובנים.