הכותל המערבי, קיר התמך המערבי שתמך ברחבת המקדש, יש את כל הכתלים (הדרומי, המזרחי) אנחנו מתפללים דווקא בכותל המערבי משום המסורת שהקדושה לא סרה מכותל המערב וזהו הקיר הקרוב ביותר לקודש הקודשים. סיפור החנוכה עם הדגשים והכיוונים שכל דור וכל פלג נותן לה נספר על בית המקדש שעבר טיהור.

על האש ועל השמן – למה מדליקים דווקא בשמן? והמהדרים בשמן זית? , נשים וחנוכה מה הן קשורות לחג ואיך? מה צריך לעשות כשהנרות דולקים (רמז פשוט להנות מהם) האש היא כוח מאוד חזק בעולם ותמיד שמשמה להעברת קורבנות מאיתנו אל האל, גם אנשי עשייה נאמר עליהם “שיש בהם אש”

אנחנו בכיכר שמספרת לנו את סיפור הרובע היהודי במאה ה-19, לקראת אמצע המאה ה-19 יותר ויותר יהודים מחליטים לעלות לארץ הקודש ולהתיישב בירושלים, בעיר העתיקה הצפופה אין מספיק דירות לאכלס את העולים, התארגנות של יהודים באירופה תורמת כסף על מנת לבנות מבנה מגורים לעולים מהולנד וגרמניה, זהו גם המקום שבו נכנעו תושבי הרובע היהודי במלחמת העצמאות בפני הלגיון הירדני.

“כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן” גבורת תושבי העיר העתיקה במלחמת השחרור וכיצד כל אחד תרם ללחימה ברובע, כאן במקום הזה נשמע על נפילת הרובע ועל המחיר הקשה של הלחימה כאן, אנחנו ליד אנדרטה שהיא הרבה מעבר לציון של סיפור, לשמחתנו נשמע כיצד לאחר מלחמת ששת הימים העיר העתיקה חזרה לידינו .

נשמע על ירושלים של לפני אלפיים שנה, על תקופות בהם ליהודים לא היה חלק בירושלים, איליה קפיטולינה שהקארדו היה חלק מרכזי במראה העיר, נדבר על המלחמות של בר כוכבה ועל הגבורה ונשמע היכן אנחנו פוגשים היום את החשמונאים?

הישיבה ואחד מהם אף חקוק על הדלת, הרב מאיר גץ שהיה רב הכותל ואיש מיוחד לבוש לבן שהאיר את סמטאות הרובע היהודי.

מנורה וחנוכיה על מה כל המהומה, מהם ההבדלים בין מנורה לחנוכיה? כיצד נראתה המנורה בבית המקדש? מדוע יש כאן בלב הרובע היהודי מנורה עשויה זהב טהור, ולמה כל כך ריגש את כולם שהמנורה דלקה 8 ימים?. נתהה יחד על צורתה של המנורה וכיצד התגלגלה להיות סמל המדינה.

חנוכה כחג אור אוניברסלי, כל הדתות מציינות את התקצרות היום ואז תחילת התארכות היום, בחג המולד, בחג הדיוואלי ואצלנו בחג החנוכה, נראה מהיכן הגיע המסורת הזו? – מהאדם הראשון. בתצפית נדבר על מה שרואים סביבנו ועל הר הבית מקום המקדש.

אליעזר בן יהודה, סביבונים חנוכיות וכל מה שביניהם.מיכן הגיעה המילה חנוכיה? וסביבון? איזה דבר נורא קרה לאליעזר בן יהודה דווקא בחנוכה וכיצד כל משפחת בן יהודה תרמה ל”החייאת השפה העברית” בתחנה הזו נשמע אודות המשפחה המיוחדת הזו וחייה כאן בחצר הזו.

איפה ומתי מדליקים? משקיעת החמה ועד “שתכלה רגל מהשוק” בימינו אני חושבת שהאמירה היתה עד שתכלה רגל מהקניון… הרעיון שכמה שיותר אנשים יוכלו לראות את החנוכיה שהדלקתי כדי שיהיה “פירסום הנס” גם לגבי מיקום החנוכיה יש למקם אותה בפתחי הבתים או בחלונות במקום שניתן לראות ..

אם היום מדינת ישראל באופן הזוי היתה יוצאת למלחמה נגד רוסיה ואמריקה ובאופן מפתיע היינו מנצחים, איך לדעתכם היינו חוגגים את הניצחון? (תהלוכות, מפגני ראווה , בשרים על המנגל, תליית דגלים בכל מקום) אני מחזירה אתכם לשנת 163-167 לפני הספירה לניצחון של עם קטן שאין לו ניסיון במלחמות ולא נשק, אותו עם קטן עושה את הבלתי אפשרי ומצליח לנצח את האימפריה היוונית. היהודים רוצים שהניצחון האדיר הזה ייזכר לדורות, אז מקבעים הלכות שנעשה אותם בכל שנה ושנה ומהם? “נר איש וביתו” כל אחד ידליק בביתו נר כל יום משמונת ימי החנוכה.

מה נראה, מה נעשה ? לאן נלך? כל הטוב הזה… נגלה את ירושלים המיוחדת עם האור היחודי לה, נדבר על אנשים מוארים ומעשים שהאירו את ההיסטוריה שלנו. נדבר על המונח החסידי “עולם שנה נפש” נתייחס למנהגי החג ולאירועים שקרו “בימים ההם בזמן הזה”

הכותל המערבי, אחד מארבעת כתליו של רחבת הר הבית שבנה הורדוס, התקדש במאות השנים האחרונות ומאז כינונה של מדינת ישראל ולאחר מלחמת ששת הימים הפך למוקד לאומי ודתי. בימי הסליחות מתקיימת כל לילה אמירת סליחות המונית, אשר מושכת ישראלים ויהודים מכל הארץ ואף מחוצה לה. המוני האנשים הפוקדים את המקום, משחזרים במידה כזו או אחרת את מנהג העליה לרגל אשר התקיים ממש כאן לפני כאלפיים שנה

אנו נמצאים על מצוק הגבעה המערבית הצופה אל רכס הר הבית. כיום ניתן לראות ממרפסת זו את הכותל המערבי והר הבית. סיורי סליחות ניתן לקיים בכל מקום. אבל כאן זה קרה. אנו עומדים מול המקום בו היה שיא המעמד של עבודת המקדש ביום כיפור. נסו לדמיין את המקום לפני כאלפיים שנה. ההיכל היה כמעט כפול מגובהה של כיפת הזהב. יום כיפור של היום הוא יום תפילות. בעבר הוא היה יום של עבודה. עבודת כהן גדול במקדש בשיאה נכנס אל קודש הקודשים.

על גגות העיר העתיקה, ניתן לצפות אל כל העיר העתיקה וארבעת רובעיה; הרובע הנוצרי, המוסלמי, היהודי והארמני. בולטת מכל היא רחבת הר הבית עליה עומדת כיפת הזהב, מקום המקדש. מקום זה, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, מתמצת את המדרש “אדם ממקום כפרתו נברא”.

הקרדו הינו אתר ארכיאולוגי שנמצא בחפירות שנערכו ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים. הרחוב, בעל החנויות, המדרכה והעמודים הינו הרחוב המרכזי של העיר הבזינטית  ונבנה לפי מיטב האדריכלות הרומית. רחוב זה מסמל את התקופה בה כניסת יהודים לירושלים היתה אסורה. ירושלים שובצה בכנסיות רבות והפכה למוקד דתי נוצרי, למעשה עד עצם היום הזה.

בית כנסת הרמב”ן, מבתי הכנסת העתיקים ברובע היהודי אם לא העתיק שבהם מספר את סיפורה של הקהילה היהודית בירושלים. הרמב”ן, מגדולי הפרשנים, נחשב למייסד ההתיישבות היהודית במאה ה13. התיישבות שלא פסקה עד היום, למעט התקופה בה ירדן שלטה בירושלים. איגרת הרמב”ן, מכתב אישי שכתב לבנו הינו מסמך מרתק שמציע כמה כיוונים למחשבות על שנה חדשה.

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים היו למרכז הרובע היהודי עד לנפילתו בתשח. בבתי כנסת אלו נעסוק בהבדל בין הסליחות האשכנזיות לספרדיות וננסה להבין את סוד קסמן של הפיוטים שכבשו את פס הקול הישראלי. 

שער ציון, המכונה בערבית שער הנביא דוד, הינו אחד משני השערים הדרומיים של ירושלים העתיקה. כאן, נכנס, לראשונה בסיורינו לעיר העתיקה, דרך השער דרכו יצאו תושבי הרובע בתשח לאחר נפילתו. שער ציון, בתאורה הנפלאה שלו, מספר את סיפורי הקרבות של מלחמת העצמאות במקום.

מתחם קבר דוד הינו מתחם רחב ידיים מורכב מהרבה מאוד מבנים קטנים השוכנים זה לצד זה מאז נכבש המקום ב 1948 על ידי כוחות הפלמח. המקום אשר קדוש גם לנוצרים בשל חדר הסעודה האחרונה וגם למוסלמים אשר רואים בדוד המלך את נבי דאוד, נביא מוסלמי חשוב משלב מסורות רבות וקדוש לשלוש הדתות גם יחד. מיהו דוד? ולמה דמותו המרתקת קשורה לימי הסליחות? כאן ננסה להבין את המושג תשובה בהקשר של דוד המלך

תחת מגדל הפעמונים של כנסיית הדורמציון, כנסיה גרמנית שנבנתה לפני כמאה ועשר שנים ננסה לעסוק במשמעות הזמן במסורת היהודית בכלל ובהקשר של ימים נוראים בפרט. איזו משמעות אנו נותנים לזמן בחיים שלנו ואיך מנסים לחיות בתוך הזמן ולא להיות רק על ידו כמו שמאיר שלו מתאר בספרו כימים אחדים.

נביט לעבר הואדי שמתחתינו, גיא בן הינום ולרכס שמעליו בו נמצאות  שכונת משכנות שאננים (1860) השכונה הראשונה מחוץ לחומות,  ושכונת ימין משה (1894). שתי שכונות אלו מספרות על שניים מעשירי עולם, חשוכי ילדים שבחרו להנציח את עצמם דרך תרומה לירושלים. “ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה”. כאן נעמוד בעיקר על מושג הצדקה.

אנו נמצאים למרגלות החומה העותומנית שנבנו לפני כחמש מאות שנה. אך למעשה מכילות אבנים וחומות מתוקופות קדומות הרבה יותר. ניתן לראות כאן קטע חומה חשמונאית ואפילו חלק מחומה מימי הבית הראשון. ננסה להבין את מקור תפילת הסליחות ואת הרעיון המרכזי של הימים הנוראים. במילה אחת: מחדש. בשלוש מילים: חישוב מסלול מחדש.

ברוכים הבאים לעיר העתיקה של ירושלים. המקום אליו כספו וכוספים רבים מיהודי העולם ומהווה מוקד דתי עבור מליארדי מאמינים מדתות שונות.
העיר העתיקה היא אחד מהאתרים המיוחדים בארץ ועל אחת כמה וכמה בשעות הערב בהם מתקיימים סיורי ותפילות סליחות ברחבי העיר.

המבנה הזה הוקם על ידי יהודי עשיר שהגיע מבוכרה. שמו יצחק סיידוף. מטרתו היתה להקים בית שיהיו בו גם מגורים וגם מסחר. בשנים האחרונות עבר המתחם שיפוץ מסיבי ובמסגרתו הוקם המגדל הגבוה בחצרו.

אהל שלמה הוקמה בשנת 1894 יחד עם שכונה נוספת לידה בשם “שערי ירושלים” על ידי שני יזמים: יצחק ליפקין ורחמים מזרחי והיא נקראת על שם אביו של רחמים מזרחי – שלמה מזרחי. השכונה נבנתה כ”שכונת מסחר” כלומר בניה לשם רווח. בירושלים נודעה השכונה בשם “אבו בסל” על שמו של יצחק ליפקין שהיה סוחר בירקות והתמחה בבצל. שכונת אהל שלמה נראית גם כיום (פחות או יותר) כשכונת חצר לעומת שכונת “שערי ירושלים” שהפכה למגרש חניה.

כבר נתקלנו בסיור זה במושג “כולל” שהוא התארגנות של אנשים שהגיעו מאותו מקום במטרה שכספי החלוקה שהגיעו מאותו מקום יגיעו אליהם. כולל הורדנא הוא אחד הכוללים העניים אבל גם הוא דאג לעניים שלו ובנה להם שכונה.

כל ניסיון להקים בית ספר “מודרני” במאה ה – 19 נתקל בהתנגדות חריפה של הקנאים הדתיים. נסיון ראשון להקים את בי”ס כי”ח היה בשנת 1867 בעיר העתיקה, ולמרות שהיתה לו תמיכה של ה”ראשון לציון” בית הספר לא קם. ניסיון שני היה בשנת 1882 על ידי ניסים בכר ולא בעיר העתיקה והפעם זה תפס. בשיא גודלו היו לחברת כי”ח באזור הזה: בתי הספר העיוני והמקצועי לבנים, בית ספר לבנות וגן ילדים.

שכונת “אהל משה” צמודה לאחותה “מזכרת משה” שאותה ראינו, וביניהם מפריד רחוב “מזכרת משה”. כאמור שתיהן נקראו על שמו של משה מונטיפיורי ונבנו על ידי “קרן מזכרת משה ויהודית מונטיפיורי”. ואם שכונת “מזכרת משה” יועדה לאשכנזים אזי “אהל משה” יועדה לספרדים. לכל שכונה היו מוסדות משלה, בתי כנסת משלה, ועד משלה, בורות מים משלה ועוד. כלומר כל שכונה עמדה בפני עצמה, אם כי הגוף שבנה אותן היה אותו גוף.

השכונה נבנתה בשנת 1891 כשכונת חצר והוגדרה כשכונת מסחר, כלומר היזמים בנו אותה למטרת רווח. הרוח החיה מאחורי השכונה היה יוסף ריבלין. השכונה אמורה היתה להכיל 100 דירות שיועדו ל 100 חברים. ושתיבנה תוך 10 שנים. בפועל נבנו הרבה פחות בתים. אחד היזמים החשובים היה מיכל לייב כץ. שמה של השכונה בא לה, כמו גם לרבות מן השכונות, מתוך פסוק: “זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו” (תהילים קמ”ה ח’). יש הטוענים שהשם הוא רמז ליוסף ריבלין שבנה 11 שכונות בירושלים שזה בגימטריה ט”ב . רעיון נוסף הוא שהשם הוא לכבודו של מורו ורבו של מיכל לייב כץ – ר’ טוביה גדליה פרוינד.

אם היינו הולכים לפי הסדר הכרונולוגי היינו צריכים ללכת קודם לכנסת ישראל א’ ואחר כך ל – ב’ ו – ג’ אבל כדי לא לטרטר אתכם בחרנו שלא ללכת לפי הסדר ולהגיע לכנסת א’ אחרי ב’ ו – ג’ אבל צריך לזכור שהיא נבנתה ראשונה מביניהן.

בתי ברוידא היא שכונה חצר חרדית ששמה הרישמי הוא “אהלי יעקב” על שם הנדבן יעקב ברוידא. השכונה נוסדה בשנת 1902 ויועדה לצבור הפרושי (לא חסידי – ליטאי).

שכונת בתי ראנד החרדית היא שכונת חצר אופיינית שהוקמה על ידי מנחם מנדל הכהן ראנד שהיה חסיד “צאנז” ובנה את השכונה בין השנים 1907 – 1910 עבור חסידים כמוהו. השכונה נבנתה כ”שכונת הקדש” כלומר הדיירים לא שילמו עבור הדירה שלהם אבל הם יכלו לגור בה זמן קצוב בלבד.

כנסת ישראל ב’ הוקמה גם היא על ידי “ועד כל הכוללים” כמו אחותה “כנסת ישראל ג'(שכבר ראינו) בשנת 1908. מדובר בשכונת חצר בת שתי קומות, כאשר את קומת ב’ מקיפה מרפסת ודרכה מגיעים אל הדירות. בורות המים היו כמובן במרכז השכונה ואפשר לראות אותם גם היום. לנדבן העיקרי קראו שרגא פייביל יעקובסון אותו נפגוש גם ב”בתי ברוידא”. הוא דאג שבבתים שלו יגורו רק אנשים כלבבו כלומר אנשים חרדים המקפידים על קלה כחמורה ואפילו נכדיו, שלא הלכו בדרכיו, לא היו מורשים לגור בבתים אותם בנה. בשכונה זו פעלה במשך הרבה מאוד שנים מאפית המצות של הלפרין.