מידע ומאמרים למטייל העצמאי

בית הקברות הטמפלרי

בית הקברות הטמפלרי – סיכום

הקהילה הטמפלרית היתה זקוקה כמובן לבית קברות, בייחוד לאחר שהקהילה הפרוטסטנטית בעיר, שבתחילה השתמשו בשירותיה, סרבה להמשיך לתת שירותים אלה לטמפלרים, שלא נחשבו בעיניהם לנוצרים. האדם הראשון שנפטר לאחר הסרוב הזה נזקק למקום קבורה ואז נקנה השטח ובו קברו אחר כך ולאורך השנים.

בית גוטליב בוירלה, קולנוע סמדר

הבית (בית גוטליב) נבנה על ידי האדריכל גוטליב בוירלה האב בסגנון אקלקטי. אתם יכולים להבחין בבניה הגרמנית משולבת בסגנון מזרחי בדמות קשתות. בנו (גוטליב בוירלה הבן) המשיך להתגורר בבית והוא גם בנה ותכנן את הקולנוע הסמוך. בין השנים 1939 – 1947 היה בבית מלון ריג’נט של משפחת עוודה. יותר מאוחר גרו בבית דיירים שונים וכיום יושבת בבית קרן קונראד אדנאואר שמטרתה העיקרית היא שיתוף פעולה בין גרמניה וישראל, כן נמצאים בבית משרדי שלום עכשיו ומשרד תיווך.
המשיכו עוד קצת לקולנוע סמדר

מנזר האחיות הבורומאיות סט’ צ’רלס

הגענו למנזר סט’ צ’רלס של האחיות הבורומאיות. הנזירות במנזר שייכות למסדר גרמני קתולי. מוצאם הוא כמוצא אנשי המושבה – גרמני, אבל דתם שונה – קתולית. ובכל אופן כנראה יש קשר בין המושבה ובין הרצון להקים את המנזר דוקא שם.

סיור במושבה הגרמנית בית אהמן

בית פרידריך אהמן ותחנת הכוח של חברת החשמל

אין ממש קשר בין שני המבנים אבל מכיון שהם נמצאים האחד מול השני הכנסתי אותם לאותה תחנה. המבנה הראשון הוא מבנה טמפלרי מהדור השני ואילו המבנה השני הוא תחנת כוח שלא קשורה לטמפלרים או למושבה הגרמנית אבל היא מאד סמוכה אליה והפרשה הקשורה בתחנת הכוח חשובה.

שירה חדשה - המושבה הגרמנית

שירה חדשה

“שירה חדשה” הוא שמה של קהילה אורתודוכסית מאד מיוחדת שחרתה על דיגלה שיוויון מקסימלי בין המינים תוך כדי הקפדה על כללי הדת הנהוגים בחוגים האורתודוכסיים. את הרעיונות שלהם ספגו בעיקר בחו”ל והתאימו אותם לארץ. ברור שהם הלכו עד הקצה בנושא זה וספגו הרבה ביקורת אבל הרעיון מצא חן בעיני קהילות נוספות בארץ שאימצו אותו.

בית אפינגר ויעקב אימברגר

בית וילהלם אפינגר ויעקב אימברגר

זהו בית דו משפחתי ובגינה היה עוד מבנה קטן בו גרה ניצולת שואה ואצלה בבית נמצאו חלקי מדים נאציים. בתחנה זו נספר על המושבה במלחמות העולם הראשונה והשניה וכן נספר על פרשה פחות ידועה הקשורה להחלפת שבויים בין הטמפלרים ויהודים ממחנה השמדה.

בית מתיאוס פרנק

בית מתיאוס פרנק – בית הטוחן

אדמת המושבה לא נקנתה ישירות על ידי הטמפלרים.  היא למעשה נקנתה על ידי אדם פרטי – פרנק מתיאוס ונמכרה לטמפלרים, אבל מכיוון שירושלים היא העיר החשובה ביותר לנצרות הפכה המושבה הירושלמית למרכז.  מתיאוס עצמו השאיר ברשותו מגרש גדול וגר במושבה ושימש כטוחן והאופה שלה.

מלון אוריינט במושבה הגרמנית

מלון אוריינט – הליצאום

בפתח מלון אוריינט: מכיוון שהטמפלרים היו קבוצה אידיאולוגית הם היו חייבים לתת לילדים שלהם חינוך בהתאם למה שהם מאמינים ולכן הקימו בירושלים בית ספר (ליצאום) מרכזי שדאג לחינוך בדרכם. הבעיה התחילה כאשר היטלר עלה לשילטון והמורים אולצו ללמד פוליטיקה במקום דת.

המושבה הגרמנית בית העם הטמפלרי

בית העם הטמפלרי

הבית נבנה בשנת 1882 כבית עם ולא ככנסיה. כלומר זה היה מקום ההתכנסות באופן כללי, ומכיון  שתפילה היא התכנסות אז ברור שעושים אותה כאן, אבל גם עושים במקום פעילויות תרבותיות אחרות כמו: הרצאות, קונצרטים, (היו במושבה תזמורת כלי נשיפה וכן מקהלות נשים וגברים) הופעות של ילדי בית הספר, אסיפות וכד’

סיור עצמאי במושבה הגרמנית בירושלים

המושבה הגרמנית – מתחילים במתחם התחנה

זהו מבנה תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים. לכאן הגיעה הרכבת מיפו ומכאן יצאה חזרה החל משנת 1892. הרכבת היתה בתחילתה כלי התחבורה הכי בטוח לכיוון יפו, אם ניקח בחשבון שהאלטרנטיבה היתה עגלה עם סוס או שניים. הרכבת ראתה כאן את התורכים ואחר כך את האנגלים ולבסוף אותנו – את הישראלים. אבל משך השנים ככל שהתחבורה המוטורית התפתחה ומשך הנסיעה התקצר, ירדה הרכבת מגדולתה, מספר הנוסעים קטן משמעותית עד שלא כדאי היה להפעיל אותה ובשנת 1998 פסקה מלפעול. לתחנה נמצאה תכלית אחרת בדמות מרכז קניות ובילויים