מידע ומאמרים למטייל העצמאי

סיור טעימות בשוק מחנה יהודה

חצ’פוריה – מאפה גרוזיני

החצפוריה נפתחה ב2009 כמאפייה קטנה עם 4 מקומות ישיבה. טנגו שביט היה חשמלאי שהחליט לשנות כיוון בחיים ולהביא את המאכלים הגרוזיניים האהובים של אמא שלו  אל החיך הישראלי. אחת הסיבות שהמקום הפך להצלחה גדולה זה המוטו של טנגו “אתה צריך לחכות לאוכל שלך – האוכל לא צריך לחכות לך” מהפתיחה ועד היום כל מאפה נעשה לפי הזמנה אין לבוא ולקחת, צריך להזמין והמנה נכנסת לאפייה, כך הוא התחיל להרגיל את הישראלים להמתין ולחכות.
אז תזמינו לכם את אחד מסוגי החצ’פורי אתם לא תתחרטו.

סיור טעימות בשוק מחנה יהודה

רחמו

רחמו זהו בעצם בית האוכל הראשון של ירושלים, עוד לפני שהיו מסעדות. עד היום זאת לא ממש מסעדה, אין מלצרים, הקליינטים מזמינים ישירות מהמטבח, משלמים בקופה ורק אז מחפשים מקום לשבת לאכול. רחמו נודע בעיקר בגלל הרחמים והחסד, ועל זה כבר תשמעו בסרטון.

סיור טעימות בשוק מחנה יהודה

השוק העירקי – מנו און ז״ל

כפי שניתן מיד להבין, זה הוא השוק הירושלמי ביותר והיחיד מכל אזורי השוק שעדיין אותנטי וכמעט שלא השתנה. בחלק העליון המקורה תמצאו בעיקר ירקות ופירות, הרבה באלאדי וירקות עונתיים בגדלים מיוחדים, וגם המחיר פה יהיה בד”כ זול משאר השוק, רוב הסוחרים ערבים ורוב הלקוחות ירושלמים. למעט ה argento המוצלח, נכון להיום (יולי 2020) אין בו מקום שמגיש אוכל ושתייה ואין בחלק הזה חיי לילה והוא נסגר יחסית מוקדם כשמחשיך.

כיכר ולירו - סיור טעימות בשוק מחנה יהודה

כיכר ולירו – תחילת הסיור

ברוכים הבאים לתחילת הסיור שלנו בשוק מחנה-יהודה! מצאו נקודה נעימה לשבת על אחד הספסלים, צפו בסרטון ואם לא הספקתם לעבור על המבואות תוכלו להשלים את זה פה, אנחנו בכיכר ולירו ועוד רגע תשמעו על התפתחות השוק, משפחת ולירו ומיד אחרי זה נכנס אל השוק העירקי ונתחיל בסיור.

סיור טעימות בשוק מחנה יהודה

מבוא – סיור טעימות בשוק מחנה יהודה

לפני שנתחיל ואולי עוד לפני שתצאו מהבית, או על הדרך לירושלים, אני ממליץ לכם לקרוא או להאזין למידע בעמוד הזה, זו נקודת מבוא לסיור שלנו, ובשאר התחנות אנחנו נתרכז יותר בלטעום, להריח ולפגוש.

חצר כנסיית הקבר

חצר כנסיית הקבר

הרחבה שהגענו אליה היא חצר כניסה אל הכנסייה. בדרך כלל חצר הכניסה – אטריום נמצאת על ציר האורך של הכנסייה וממנה נכנסים אל הבזיליקה. כנסיית הקבר היא לא כנסיה במובן הקלאסי של המילה אלא מקום קדוש ובו אתרים שונים הקשורים לצליבה ולקבורה של ישו.  המבנה הזה הוא לא המבנה הראשוני של הכנסייה וכדי להבין צריך לראות איך נראתה הכנסייה במקור, איך השתנתה ולמה.

הקלויסטר בכנסיית הגואל

הקלויסטר בכנסיית הגואל

הכנסיה שלפנינו נקראת כנסית הגואל והיא נבנתה על שרידים של כנסיה צלבנית בשם “סנטה מריה לטינה”. ליד הכנסיה ישנם כמה שרידים עתיקים אבל אנחנו נתרכז בעיקר בקלויסטר, והסברים על הכנסיה נוכל לקרוא או לשמוע בטאב המצורף.

חאן אל סולטאן

חאן אל סולטאן

עד עכשיו ראינו חצרות נוצריות ויהודיות.  עכשיו אנו נכנסים לחאן (מקום חניה) מהתקופה הממלוכית ששרד ושימר את צורתו המקורית. היום הוא משמש למגורים.

תצפית הגגות - מדרגות העלייה

חצר גליציה ותצפית הגגות

כאן לא מדובר על חצר אלא ההפך מהחצר – הגג. חצר היא מגרש ליד בית מגורים או מוקף בבית או בבתי מגורים. ההגדרה לגג שונה בתכלית מההגדרה לחצר אבל הרבה פונקציות משותפות לשניהם, מה גם שהגג שימש/ חצר משחקים לילדים, ולכן החלטתי להכניס גם את הגגות לסיור הזה.
* שימו לב, יש אזורים מחליקים בתצפית הגגות, מדרגות קטנות ואזורים לא מגודרים, היזהרו!

בית החולים האנגלי

חצר בית החולים האנגלי

ה”חברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים” העלתה רעיונות כיצד למשוך את  היהודים אליה. מאחורי הפעילות הזו היה רעיון שאמר שהמשיח יבוא כאשר היהודים ישובו לארצם ויקבלו עליהם את הדת הנוצרית.  אחד הרעיונות למשוך יהודים היה להקים בית חולים שכן לא היה בית חולים יהודי באותם שנים והצורך במוסד כזה היה גדול ביותר.

החוש ברובע היהודי

חצר החוש

אחת החצרות המעניינות ויוצאות הדופן הוא ה”חוש” המילה מקורה בערבית ופירושה חצר או דיר של צאן או רפת של בקר או אורווה של חמורים וסוסים.  הכוונה לרובע שהוא מרכז חיים צפוף עם סבך של חצרות וסמטאות.

חצר חבד ברובע היהודי

חצר חב”ד

נכנסנו לחצר פנימית בבית חב”ד. עד עכשיו ראינו חצרות פרטיות קטנות וכאן אנו רואים חצר קטנה קלאסית שהיא חצר ציבורית המובילה לבתי כנסת.

החצר בקבר דוד

הקלוייסטר של קבר דוד

אנו נמצאים בחצר שהיא למעשה “קלויסטר”. את הקלויסטר אנחנו מכירים ממנזרים, או מכנסיות של מנזרים, והיא למעשה חצר מרובעת שמקיפות אותה ארקדות (רצף של קשתות או קמרונות) במרכז יש גינה או חצר מרוצפת.  מטרתה היא כעין חצר טיול או מקום מנוחה לנזירים בתוך המנזר ולא בחוץ.

הרובע הארמני בירושלים

חצר המנזר הארמני

זו הכניסה הראשית לרובע הארמני המוקף בחומה מסביב. הרובע הארמני למעשה הוא מנזר ובתוכו גרים גם אזרחים שמשלמים שכר דירה למנזר. רוב האזרחים הגיעו לכאן כפליטים בעקבות טבח התורכים בארמנים בתחילת המאה ה – 20. ברובע יש בתי ספר, גני ילדים, מועדוני נוער ומבוגרים, סמינר להכשרת כמרים. הרובע הארמני סגור למבקרים חוץ מכנסיית סנט ג’יימס והחצר שלה ולשם אנו הולכים.

* הכנסיה פתוחה לקהל רק חצי שעה ביום בין 15:00 – 15:30. אז נערכת תפילה וגם הקהל והתיירים יכולים להכנס. את התפילה עורכים הנזירים שרובם תלמידים בסמינר התיאולוגי.
*בזמן הקורונה הרובע הארמני סגור

כנסיית-המשיח

חצר כנסיית המשיח

נכנסנו לחצר מאד מטופחת של הכנסיה האנגליקנית וסביב לחצר ישנם מספר מבנים הקשורים לכנסיה הזו. אבל החצר הכי יפה במקום קצת חבויה, עליכם להקיף את הכנסיה ולפנות שמאלה וכמה מטרים אחרי הפניה תראו משמאלכם מעבר קטן עם דלת. הכנסו בה ותגיעו לחצר הנעלמת.  הכנסיה הזו נבנתה על ידי הפרוטסטנטים בשילוב של הכנסיה האנגליקנית והלותרנית שהחליטו להקים בישופות משותפת. לאחר כמה שנים נפרדו שתי הכנסיות כל אחת לדרכה והמרכז האנגליקני היום נמצא בכנסית סנט גורג’ כקילומטר צפונית לשער שכם והמרכז של הכנסיה הלותרנית נמצא ליד כנסית הקבר בכנסית הגואל בנבקר בה בהמשך הסיור.

הפטריארכיה הלטינית בירושלים

הפטריארכיה הלטינית

הגענו לפטריארכיה הלטינית מקום מושבו של הפטריארך הלטיני של ירושלים. הפטריארך הלטיני ממונה מטעם האפיפיור גם על הראשות הפלסטינית, ירדן וקפריסין. במבנה הגדול העומד מולנו נמצא מקום מגוריו, של הפטריארך, כנסיה וכן משרדים שונים הקשורים בפעילותו. הבזיליקה (הכנסיה) היא אחת הקתדרלות יפות בירושלים. כאשר נכנסנו פנימה אנחנו נמצאים למעשה ב”אטריום” של הכנסיה.

שער יפו - סיור על החומה

חצרות בעיר העתיקה – מתחילים בשער יפו

ברוכים הבאים לסיור חצרות בעיר העתיקה, אני רפי כפיר. את הסיור אנחנו מתחילים פה בשער יפו, שהוא השער העיקרי לעיר העתיקה של היהודים והתיירים ומנקודה זו אנחנו למעשה נפנה לסיור ונלך שמאלה ברחוב הפטריארכיה הלטינית. אני ממתין לכם שם.

סיור עצמאי בשכונת טלביה - אלדד ברין

בית ראובן מס

ביתו הצנוע, באופן יחסי, של ד”ר חג’ר שהיה לביתו של המוח’תאר היהודי של השכונה, המו”ל ראובן מס. מכאן ניהל מס את ענייני השכונה ככל שאלה נגעו לתושביה היהודים, ואחרי מלחמת העצמאות ניצח מכאן על אכלוסה-מחדש בידי פליטים, פקידים בכירים ועולים חדשים.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

החברה החרדית לאן?

רח’ פינס שצמוד לכיכר הדוידקה בה התחלנו את הסיור הפך למרכז של חנויות סלולאר לחברה החרדית.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

מאפיית אביחייל

מאפייה ותיקה מאד בשכונה וידועה בשל דברי המאפה  המשובחים שלה, קחו לכם הפסקה קצרה, התרעננו במאפה טעים ונמשיך במסלול

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

בנייני זופניק

במקום זה שוכנים בית הדין, לשכת הנישואים והגירושים ותלמוד תורה של העדה החרדית שמהווה אירגון הגג של התנועות האנטי ציוניות המתונות.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

כיכר השבת

צומת הצטלבות בין רחוב גאולה לשכונת מאה שערים. מהווה סמל ליחסי הקבוצות האנטי ציוניות והחברה הישראלית.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

חנות המוסיקה גל פז

חנות זו שייכת לרשת חנויות של משפחת זילבר אשר עוסקים בהפצה של מוזיקה יהודית.  גל-פז אחת החנויות הגדולות של מוזיקה חסידית. ה”מוזיקה החסידית” היא כותרת לשלל סוגי המוזיקה החרדית: מזרחית, לחנים של אדמור”ים, שירי שבת ועוד.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

פלדהיים – חנות ספרים

רשת חנויות ספרים המיועדות לציבור החרדי. בחנות ספרי קודש, סיפורי צדיקים, רומנים כשרים ועוד. אם בעבר ספרי קריאה ורומנים היו נדירים במגזר כיום יש פריחה גדולה של שלל סוגות: מתח, מדע בידיוני, רומנים ועוד.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

פאשקווילים ומודעות רחוב

אחד מאמצעי התקשורת הייחודיים לחברה החרדית. חלקם נועדו להכרזת הלוויה, אזהרות וציווים, גינויים ופרסומות. אמצעי זה הוא עתיק יומין והשימוש בו בירושלים החל בתקופה העותמאנית.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

מסדר זיהוי בדרך לקיר הפשקווילים

בדרך לרחוב יעקב מאיר, לפני שהוא פוגש את רח’ מלכי ישראל אל קיר הפשקווילים, נעשה עצירה בנקודה שקטה ונתייחס לסגנונות הלבוש המגוונים של החברה החרדית

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

שטיבלאך זכרון משה

נודע כאחד מבתי הכנסת המפורסמים בעולם החרדי ומתקיימים בו תפילות 24 שעות ביממה. לפי ההלכה היהודית צריך להתפלל שלוש פעמים ביום ובמנין. כלומר בהתקבצות של עשרה אנשים. בשטיבלאך יש עשרות מניינים במשך היום והם משרתים בין היתר את אלה שלא התפנו להתפלל בשעות השגרתיות.
בדרך לשטיבלך, תעבור ברחוב סולוביצ’ק, הרב יצחק זאב סולוביצ’ק נחשב כאחד מבכירי הרבנים של הציבור החרדי עם קום המדינה. הוא נחשב כאנטי ציוני מובהק וכמחמיר. תלמידיו מכונים “הבריסקרס” והם יודעים כמחמירים גדולים במה שקשור לקיום מצוות. במגזר החרדי ישנם הרבה בדיחות ואימרות כנף על הקפדנות הנוירוטית שלהם.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

בית התבשיל יד טובה

נוסד לפני כ30 שנה על ידי הרב יצחק סגל. מייצרים בו מאות מנות אוכל שנשלחות לעניים ולנצרכים. כמו כן יש בו מטבח פעיל וחדר אוכל. מוסד זה משרת לא רק את בני החברה החרדית, אלא גם את האוכלוסיה הכללית.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

בית ספר לבנות – נוות ישראל

בית ספר ספרדי לבנות. ככלל בבתי ספר לבנות שמים יותר דגש על לימודי חול . ישנו מגוון גדול בבתי הספר יהיו כאלה שיהיו ברמה גבוהה מאד שתאפשר למתבגרות להמשיך למגמות אקדמאיות, ויהיו כאלה שמרנים שישימו דגש על הפן הקהילתי חרדי

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

ישיבת מאור התורה

ישיבה ספרדית בראשות הרב אברהם סלים. ישיבה זו היא דגם מייצג של ישיבות ספרדיות שנתונות תחת השפעת החברה הליטאית. הישיבות נחשבות ככלי חינוכי לעיצוב תודעת החרדי המתבגר, וככור ההיתוך של החברה החרדית.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

קבר האדמור מגור

קברו של הרבי אברהם מרדכי אלתר מגור (האמרי אמת) שהיה אחד מאדמורי”ם הגדולים בפולין טרום השואה ונמלט ממנה בתקופת המלחמה. לימים בנו הרבי פנחס מנחם אלתר (פני מנחם) גם ייקבר כאן. מוצא החסידות העיירה גורה קלווריה בפולין והיא רואה את עצמה כממשיכת דרכו של הרבי מקוצק. חסידות גור נחשבת כאחת החסידויות הגדולות בארץ והיא מונה כמה רבבות.

סיור עצמאי בשכונות החרדיות בירושלים

סיור בשכונות החרדיות – מתחילים בדוידקה

החברה החרדית מונה למעלה ממיליון נפש והיא מחולקת למאות קבוצות ותתי פלגים. הזרמים העיקרים הם: ליטאיים, חסידים ומזרחיים.. בסיור נלמד על הפלגים בחברה החרדית, אהבה ומיניות,עולם הישיבות, תקשורת תרבות ועוד.

כיכר ציון - סיום סיור יציאה מהחומות

כיכר ציון – סיכום הסיור

את הסיור בעקבות היציאה מהחומות נסיים בכיכר ציון, נתייחס לשכונה הרביעית והחמישית, למשולש הירושלמי, לרח’ יפו והרכבת הקלה ועוד הרבה דברים אחרים בסרטון הבא.

שכונת נחלת שבעה

שכונת נחלת שבעה

הגענו לחצר בשכונת נחלת שבעה, בחצר אחרי הגדר מוסתר כרגע בור המים. רוצים לשמוע מה כתב על השכונה ש”י עגנון? וגם מי בנה את השכונה? צפו בסרטון ותגלו.

כיכר החתולות

כיכר החתולות

כיכר החתולות נמצאת בקצה שכונת נחלת שבעה ופה ניתן להבין בדיוק כיצד חילקו את הנחלות בין שבעת היזמים יוסף ריבלין, יואל משה סלומון, יהושע ילין, מיכל הכהן, בנימין סלנט חיים הלוי ואריה (לייב) הורוביץ. וגם, יש פה טריק ממש מגניב, רוצים לראות מה הוא? צפו בסרטון.

בריכת ממילא

בריכת ממילא ממוקמת ממש במרכז ירושלים של היום בלב בית קברות מוסלמי ולפיכך שייכת לווקף המוסלמי עד היום. הבריכה ובית הקברות היו עוד הרבה שנים לפני שהתחילו לצאת החומות של העיר העתיקה ושכונת מחנה ישראל ונחלת שבעה (השלישית) גבלו בבריכה ובית הקברות. הבית היחידי הוא בית שומר בית הקברות נמצא על השביל בין רחוב אגרון לרחוב בן סירא, בואו תראו את הסרטון על בית הקברות.

מחנה ישראל

מחנה ישראל

ב1868 מחליטים המוגרבים = המערביים = יהודים יוצאי צפון אפריקה בראשות הרב הצעיר דוד בן שמעון שקיבל את התואר הצוף דב”ש. לא להיות תלויים בנדבנים כמו משה מונטיפיורי או לחכות בתור לקבלת כספי החלוקה, יוצאים מהחומה ומקימים את השכונה השנייה בירושלים שמחוץ לחומות – מחנה ישראל.

טחנת הקמח מתוך סיור היציאה מהחומות - מלון המלך דוד

מלון המלך דוד ובניין ימקא

המלון בירושלמית “מלון המלך קינג דויד” הוקם ע”י משפחת מוצרי ממצרים ב1929 מתוך מחשבה לבנות מלון יוקרה עבור נשיאים ומלכים שיבואו לבקר בארץ ישראל ובירושלים. אנחנו רק עוברים פה על הדרך, ומתייחסים בסרטון הבא לימקא ולמלון המלך דוד.

סיור עצמאי - היציאה מהחומות

ימין משה

ימין משה נבנתה (1890) כ30 שנה אחרי בניית משכנות שאננים, שמות הרחובות הראשיים בשכונה הם ע”ש גיבורי הקמתה רחוב טורא הוקצה לאשכנזים – ולספרדים רחוב יהודית (אשתו של משה מונטיפיורי) כן…פעם עשו את הפרדה -לא כמו היום. מצאו פינה נחמדה וצפו בסרטון הבא.

טחנת הקמח מתוך סיור היציאה מהחומות

טחנת הקמח במשכנות שאננים

טחנת הרוח המרשימה היא המבנה הראשון שנבנה במשכנות שאננים וסיפקה פרנסה וקמח בזול לעניי ירושלים. היא לא עבדה הרבה כי כבר ב1873 הגיעו הטמפלרים עם טכנולגיה של קיטור והתחרות חיסלה את הטחנה. בסרטון הבא נכיר את הטחנה והכרכרה.

תצפית-גיא-בן-הינום

תצפית על גיא בן הינום

עם הפנים מזרחה אנו רואים לפנינו את עמק גיא בן הינום שמפריד ביננו לחומות העיר העתיקה, מצפון שכונת משכנות שאננים ומדרום רחוק ארמון הנציב וקרוב יותר הכנסייה הסקוטית ומרכז בגין, להסבר המלא צפו בסרטון.

מזרקת האריות

נפגשים במזרקת האריות

מזרקת האריות נתרמה ע”י ממשלת גרמניה המערבית והוקמה ע”י האומן גרנות ראמף בשנת 1989 . המזרקה מסמלת חיבור בין מזרח ומערב של העיר שחוברה לה יחדיו.

בית הקברות הטמפלרי

בית הקברות הטמפלרי – סיכום

הקהילה הטמפלרית היתה זקוקה כמובן לבית קברות, בייחוד לאחר שהקהילה הפרוטסטנטית בעיר, שבתחילה השתמשו בשירותיה, סרבה להמשיך לתת שירותים אלה לטמפלרים, שלא נחשבו בעיניהם לנוצרים. האדם הראשון שנפטר לאחר הסרוב הזה נזקק למקום קבורה ואז נקנה השטח ובו קברו אחר כך ולאורך השנים.

בית גוטליב בוירלה, קולנוע סמדר

הבית (בית גוטליב) נבנה על ידי האדריכל גוטליב בוירלה האב בסגנון אקלקטי. אתם יכולים להבחין בבניה הגרמנית משולבת בסגנון מזרחי בדמות קשתות. בנו (גוטליב בוירלה הבן) המשיך להתגורר בבית והוא גם בנה ותכנן את הקולנוע הסמוך. בין השנים 1939 – 1947 היה בבית מלון ריג’נט של משפחת עוודה. יותר מאוחר גרו בבית דיירים שונים וכיום יושבת בבית קרן קונראד אדנאואר שמטרתה העיקרית היא שיתוף פעולה בין גרמניה וישראל, כן נמצאים בבית משרדי שלום עכשיו ומשרד תיווך.
המשיכו עוד קצת לקולנוע סמדר

מנזר האחיות הבורומאיות סט’ צ’רלס

הגענו למנזר סט’ צ’רלס של האחיות הבורומאיות. הנזירות במנזר שייכות למסדר גרמני קתולי. מוצאם הוא כמוצא אנשי המושבה – גרמני, אבל דתם שונה – קתולית. ובכל אופן כנראה יש קשר בין המושבה ובין הרצון להקים את המנזר דוקא שם.

סיור במושבה הגרמנית בית אהמן

בית פרידריך אהמן ותחנת הכוח של חברת החשמל

אין ממש קשר בין שני המבנים אבל מכיון שהם נמצאים האחד מול השני הכנסתי אותם לאותה תחנה. המבנה הראשון הוא מבנה טמפלרי מהדור השני ואילו המבנה השני הוא תחנת כוח שלא קשורה לטמפלרים או למושבה הגרמנית אבל היא מאד סמוכה אליה והפרשה הקשורה בתחנת הכוח חשובה.

שירה חדשה - המושבה הגרמנית

שירה חדשה

“שירה חדשה” הוא שמה של קהילה אורתודוכסית מאד מיוחדת שחרתה על דיגלה שיוויון מקסימלי בין המינים תוך כדי הקפדה על כללי הדת הנהוגים בחוגים האורתודוכסיים. את הרעיונות שלהם ספגו בעיקר בחו”ל והתאימו אותם לארץ. ברור שהם הלכו עד הקצה בנושא זה וספגו הרבה ביקורת אבל הרעיון מצא חן בעיני קהילות נוספות בארץ שאימצו אותו.

בית אפינגר ויעקב אימברגר

בית וילהלם אפינגר ויעקב אימברגר

זהו בית דו משפחתי ובגינה היה עוד מבנה קטן בו גרה ניצולת שואה ואצלה בבית נמצאו חלקי מדים נאציים. בתחנה זו נספר על המושבה במלחמות העולם הראשונה והשניה וכן נספר על פרשה פחות ידועה הקשורה להחלפת שבויים בין הטמפלרים ויהודים ממחנה השמדה.

בית מתיאוס פרנק

בית מתיאוס פרנק – בית הטוחן

אדמת המושבה לא נקנתה ישירות על ידי הטמפלרים.  היא למעשה נקנתה על ידי אדם פרטי – פרנק מתיאוס ונמכרה לטמפלרים, אבל מכיוון שירושלים היא העיר החשובה ביותר לנצרות הפכה המושבה הירושלמית למרכז.  מתיאוס עצמו השאיר ברשותו מגרש גדול וגר במושבה ושימש כטוחן והאופה שלה.

מלון אוריינט במושבה הגרמנית

מלון אוריינט – הליצאום

בפתח מלון אוריינט: מכיוון שהטמפלרים היו קבוצה אידיאולוגית הם היו חייבים לתת לילדים שלהם חינוך בהתאם למה שהם מאמינים ולכן הקימו בירושלים בית ספר (ליצאום) מרכזי שדאג לחינוך בדרכם. הבעיה התחילה כאשר היטלר עלה לשילטון והמורים אולצו ללמד פוליטיקה במקום דת.

המושבה הגרמנית בית העם הטמפלרי

בית העם הטמפלרי

הבית נבנה בשנת 1882 כבית עם ולא ככנסיה. כלומר זה היה מקום ההתכנסות באופן כללי, ומכיון  שתפילה היא התכנסות אז ברור שעושים אותה כאן, אבל גם עושים במקום פעילויות תרבותיות אחרות כמו: הרצאות, קונצרטים, (היו במושבה תזמורת כלי נשיפה וכן מקהלות נשים וגברים) הופעות של ילדי בית הספר, אסיפות וכד’

סיור עצמאי במושבה הגרמנית בירושלים

המושבה הגרמנית – מתחילים במתחם התחנה

זהו מבנה תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים. לכאן הגיעה הרכבת מיפו ומכאן יצאה חזרה החל משנת 1892. הרכבת היתה בתחילתה כלי התחבורה הכי בטוח לכיוון יפו, אם ניקח בחשבון שהאלטרנטיבה היתה עגלה עם סוס או שניים. הרכבת ראתה כאן את התורכים ואחר כך את האנגלים ולבסוף אותנו – את הישראלים. אבל משך השנים ככל שהתחבורה המוטורית התפתחה ומשך הנסיעה התקצר, ירדה הרכבת מגדולתה, מספר הנוסעים קטן משמעותית עד שלא כדאי היה להפעיל אותה ובשנת 1998 פסקה מלפעול. לתחנה נמצאה תכלית אחרת בדמות מרכז קניות ובילויים

העיר התחתונה - סיור עצמאי בירושלים

שרידי העיר התחתונה ואמת המים התחתונה

כאמור לעיל העיר התפשטה דרומה והגיעה עד לשילוח ואז לא היתה חומה במקום זה כי הוא היה באמצע העיר. רוב השרידים שאנו רואים מימיננו הם מימי בית שני, שרידים של בתים ומבנים אחרים שהיו כאן והחומה נבנתה עליהם. בימי בית שני העשירים, הכוהנים והחשובים גרו ב”עיר העליונה”, כלומר באזור הרובע היהודי והארמני של היום, ושם היו בתי פאר. שרידים לבתים אלה אפשר לראות במוזיאון “הרובע ההרודיאני” שנמצא בלב הרובע היהודי. כאן היו בתיהם של האנשים הפשוטים שגרו בבתים רגילים לאותה תקופה. ואזור זה המשיך עד השילוח. המקום נקרא “העיר התחתונה”.

פה גם מסתיים הסיור שלנו, אתם יכולים לגשת לכותל או להמשיך לטייל בעיר העתיקה, או לחזור במונית /אוטובוס.

שער האשפות - סיור וירטואלי על החומה

שער האשפות

שער האשפות בשמו זה מופיע כבר בתנ”ך בספר נחמיה. ברור שהוא לא היה בנקודה זו אבל אם זהו שמו כי מכאן הוציאו את אשפת ירושלים, ברור שהוא יבנה במקום שבו רוח מצויה תסלק את הריחות מן העיר. הרוח המצויה היא מערבית ולכן השער נמצא במזרח העיר. גם בתקופת נחמיה המצב היה דומה ושער האשפות היה במזרח מאותה סיבה. הערבים קוראים לשער “באב אל מע’רבה” כלומר שער המערביים אלה המוגרבים הערבים שגרו בסביבתו (ברחבת הכותל של ימינו). השער הזה מבחינה טופוגרפית הוא השער הנמוך ביותר מבין שערי העיר. לידו ממערב נמצא שער נוסף שנבנה בתקופה הצלבנית ונקרא שער הבורסקאים אלו מעבדי העורות, ואין פלא שהוא כאן כיון שתעשיה זו היתה מאד מסריחה.

תצפית על מרכז דוידסון - סיור וירטואלי על החומה

תצפית אל חפירות הכותל הדרומי

אנו עומדים במקום מוגבה הצופה אל חפירות הכותל הדרומי, אל הכותל ואל שער האשפות הנמצא תחתנו. האזור שמדרום להר הבית היה אזור מאד חשוב לאורך השנים שכן רוב האנשים שעלו להר הבית עלו דרך שערי חולדה שהיו מדרום. כאשר חומת הר הבית הפכה לחומת העיר נסתמו השערים והכניסה להר עברה לשערים הנמצאים בצדדים המערבי והצפוני של ההר הפונים אל העיר פנימה.

שרידי כנסיית הניאה -

שרידי כנסיית הניאה

ה”ניאה” הוא שמה המקוצר של כנסיה ששמה המלא היה “הכנסיה החדשה של יולדת האל” כלומר מרים אמו של ישו. בקיצור קראו לה ה”ניאה” כלומר החדשה. מצאו נקודה נוחה והאזינו לסיפור כולו

שער ציון - סיור וירטואלי בירושלים

שער ציון והמגדל האיובי

שמו של השער בא לו מכיוון שהוא מוביל להר ציון. השער הוא שער זוויתי כמו רוב שערי ירושלים העותומניים. מבחוץ אנו רואים הרבה מאד חורים של כדורים, חורים שנוצרו בקרב במלחמת השחרור. מעל השער נראה “משיקולי” (מתקן הגנה) וסביבו קישוטים כמו שקיימים על כל השערים. חיברתי את הנקודה הזו עם המגדל האיובי אפילו שיש מרחק מסוים ביניהם בגלל הקשר שלהם. כאן אנחנו נכנסים אל העיר העתיקה והמשך הסיור יהיה מצידה השני של החומה.

המגדל האיובי - סיור עמאי בירושלים

מגדל איובי ומגדל תורכי בחומה

אחד האלמנטים הבסיסיים ביותר בחומה הוא המגדלים כאשר המגדלים הגדולים ביותר נמצאים בפינות והם חולשים למעשה על שני צדדים של החומה. אנחנו נמצאים כרגע מול המגדל הפינתי כאשר הרבוע שאנחנו עומדים לידו הוא שריד של מגדל איובי מימי הביניים ומעליו רואים את המגדל הפינתי העותומני.

שרידים למרגלות החומה

שרידים קדומים צמודים לחומה

בקו הזה שבין שער יפו ובין הפינה הדרום מערבית של החומה יש הרבה שרידים עתיקים מתקופות שונות, החל מתקופת בית ראשון ועד התקופה העותומנית.  באזור הזה ישנם שלטי הסבר המנסים לתארך חלקים שונים בחומה בתקופות השונות.  לפני שניגש לזה כדאי להכיר באופן כללי את התקופות של ירושלים (בטאב למטה)

החפיר-של-מגדל-דוד

החומה בחפיר

אנו נמצאים בשער יפו בין המצודה לשער על כביש המאפשר כניסה לעיר למכוניות או בעבר לעגלות. זהו מקום ייחודי כמוהו שכן כאן החומה נפרצה ועד אז הכניסה היתה דרך השער העותומני הסמוך. לפני הפריצה היה כאן חפיר לכל רוחב הכביש ובחפיר היתה חומה. בשנת 1898 הגיעו לירושלים הקיסר וילהלם השני ואשתו אוגוסטה ויקטוריה והתורכים החליטו שאין זה נאה שהקיסר בכניסתו העירה דרך שער יפו הצר, ירד מסוסו ואשתו הנכבדה תרד ממרכבתה ולכן הרסו את החומה שבתוך החפיר, מילאו את החפיר ופרצו את חומת העיר לכבודם.

סיור עצמאי בירושלים - סודות בחומה

המצודה – מגדל דוד

בהרבה ערים עתיקות נוכל לראות מצודה שהוא מרכז שלטוני צבאי. המצודה היא חלק מביצורי העיר ומהחומה המקיפה אותה.  המצודה היא מקום מושבו של השליט, וגם אם הוא גר במקום אחר בעיר, המצודה יכולה להיות מקום מפלט לעת צרה, מקום מושבם של חיל המצב או השומרים של השליט.  המצודה היא המקום החזק והמוגן ביותר בעיר. גם בירושלים ישנה מצודה המוגנת בחפיר ובחומות מכל צדדיה ויש טוענים שהמצודה החלה להיבנות כבר בימי החשמונאים כלומר במאה השניה לפני הספירה. כיום המצודה משמשת כמוזיאון לתולדות ירושלים ולתקופות השונות שלה.

שער יפו - סיור על החומה

שער יפו וקברי קברי מהנדסי החומה

שער יפו הוא השער העיקרי לכניסה לעיר העתיקה עבור הישראלים והתיירים.  רוב הערבים נכנסים משער שכם. השער עצמו הוא זוויתי כדי להקשות על אויב פוטנציאלי את הכניסה.  ליד השער ישנה גם כניסה רחבה למכוניות. נקודה זו בחומה נפרצה בשנת 1898 כדי לאפשר כניסה קלה לוילהלם השני ולאשתו אוגוסטה ויקטוריה אל העיר. בכניסה הרחבה הוא יכול היה להישאר על סוסו והיא לא היתה חייבת לרדת מן המרכבה שהביאה אותה. השער נקרא שער יפו כי מכאן ימינה יוצאת הדרך ליפו, אבל אם נפנה שמאלה נגיע לחברון וזה שם השער בפי הערבים – באב אל ח’אליל כלומר “שער הידיד” שהוא כינויו של אברהם ושם העיר חברון בפיהם. כאשר נכנסים אל העיר מגיעים לרחבה גדולה – “כיכר עומר אבן אל חט’אב” – כובש ירושלים המוסלמי בתקופה שלאחר מוחמד

אבן-הלגיון-העשירי סיור עצמאי בירושלים

אבן הליגיון העשירי בחומה

בדרכנו לאורך החומה נוכל לראות יפה את מגדלי החומה, וכן כדאי להסתכל על האבנים. נוכל לראות בנקל שלא כל האבנים אותו דבר. יש בהן שטוחות ויש כאלה עם בליטה במרכזם, יש כאלה עם מסגרת סביב האבן (סיטוט שוליים) ויש כאלה ללא מסגרת. יש כאלה שרואים שהשקיעו בהם ויש כאלה שלא.

החפיר בחומה

החפיר בחומת ירושלים

אנו נמצאים מול הפינה של החומה כאשר הבור שלפנינו הוא חפיר שנועד לשפר את ההגנה על העיר. אנו מכירים חפירים כאלה באירופה והם מלאים במים אבל בירושלים כל הנושא של המים הוא בעייתי ולכן לא יעלה על הדעת למלא את החפיר במים, וגם אם היו עושים את זה סביר שהמים היו מחלחלים. בדרך כלל המגדלים הגדולים בחומה נמצאים בפינות שחולשות על שני צדדים בחומה. גם כאן היה מגדל מסיבי “מגדל הפינה”. גם בחומה התורכית ישנו מגדל בולט ונמצא בין השער החדש והחפיר. תזהו אותו בקלות כי הוא בולט החוצה מהחומה אם כי אינו גבוה (ה”מגן דוד” נמצא עליו.)

סמל של מגן דוד בחומה

מגן דוד בחומה

הרימו את הראש ומצאו את המגן דוד שבחומה, יש הרבה מאוד סמלים מוחמנים בחומה, זה אחד מהם.

השער החדש בירושלים

השער החדש

זהו השער החדש, ולמי שמכיר שערים אחרים בחומת העיר העתיקה ברור לו שהשער הזה לא נראה כמותם.  מדובר בשער פשוט יחסית ומשמו ניכר שהוא חדש כלומר נבנה הרבה שנים לאחר בנית השערים האחרים והחומה.
השאלה המתבקשת היא מדוע הוא עוצב בצורה שונה ומדוע היו חייבים להוסיף עוד שער על השערים האחרים.  תשובות מפורטות יהיו בסרטון…..

שוק מחנה יהודה

הבחירה הטבעית – מסיימים בשוק מחנה יהודה

הבניין הזה במשך שנים נקרא הבניין המקולל. האגדה מספרת שהקבלן שבנה את הבניין הטיל צל לחצר ישיבתו של המקובל ר’ מרדכי שרעבי ואף נגס בשטחו. אותו קבלן עורר את חמתו של ר’ שרעבי והוא קילל את הבנין. עסקים רבים נפתחו בו אך אף אחד מהם לא שרד. עד לפני 23 שנים המקום שימש כבנק לאומי אשר בו חזי היה מפקיד את רווחיו מהמאפיה שלו שברחוב יפו. יום אחד מגיע חזי להפקיד כסף אך מגלה שהבנק סגור ובדלת הכניסה ניצב שלט “למכירה”. מחירי החנויות היו כמובן זולות כי אף אחד לא רוצה עסק מקולל אך חזי מחליט לקנות את הבנק שלו ולהעתיק את המאפיה מרח’ יפו לכאן.
למרות הכל המאפייה מצליחה ואף מתרחבת. בסמוך אליה פותח חזי בית קפה על טהרת האורגניות, מה שאומר שהרב שרעבי הסיר את הקללה לאחר מותו בשנת 1983. למען הסר ספק לפני כ 15 שנים נערך במקום טקס התרת הקללה.

גן התות בנחלאות

גן התות בנחלאות

הבוסתן הספרדי קרוי ע”ש המחזה המפורסם של הנשיא יצחק נבון. שם יותר שימושי בפי המקומיים הוא “גן התות” ע”ש עצי התות הפזורים ברחבי הגן . בעבר הגן נקרא “גן שי”ש, על שם שלמה ישראל שיריזלי (על שמו רחוב שיריזלי במזכרת משה) אשר הי בעל בית דפוס ומו”ל. הוא הצליח לעור את חמתו של מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה שהתרעם על כך שהדפיס כתבי עת גם בשפה שאיננה עברית (יידיש, לדינו וכו,)

בית משפחת יצחק נבון

בית משפחת יצחק נבון

שכונת אוהל משה היתה התשובה הספרדית למזכרת משה. והיא שימשה השראה למחזמר המפורסם בוסתן ספרדי של יצחק נבון. הסיוע של קרן משה מונטיפיורי בבנית שכונת מזכרת משה עוררה את פרנסי הקהילה הספרדית בירושלים לפנות אליהם בדרישה להקצות שטח אדמה גם לקהילה הספרדית. אנשי הקרן נענים וחותמים עמם חוזה וב 1887 מרבית הבתים כבר מושלמים. רוב דיירי השכונה היו גם יוצאי ירושלים העתיקה. בשכונה היו 5 בורות מים ציבוריים. 3 מהם גדולים ובנוסף היו בורות פרטיים מתחת לבתים. ע”פ דרגת הניקיון של כל בור, נקבע ייעודו – לשתיה , לרחצה וכביסה והאחרון לספונג’ה.

בית הכנסת אהל משה

בית הכנסת אהל משה

לאחר הקמתה של שכונת מזכרת משה ב 1881 עבור הקהילה האשכנזית, פנו פרנסי הקהילה הספרדית אל מונטיפיורי בבקשה לדאוג לשכונה גם עבורם ואכן הוקמה ב 1883 אהל משה עבור הקהילה הספרדית.

שכונת מזכרת משה

שכונת מזכרת משה

בית כנסת לעדת הספרדים (ס”ט). מפורסם בעיטורים שלו על הדלת (תבליט 12 השבטים) ואשת חיל. משפחת ארמוזה מהעיר העתיקה רוכשת בית מרזח שהיה כאן ומקימה את בית הכנסת בשנת 1925. בית הכנסת מפורסם בעיטורים שלו גם מבחוץ וגם מבפנים ובעיקר בתפילה הספרדית הירושלמית האותנטית. למי שקרא את הספר “מלכת היופי של ירושלים” – משפחת ארמוזה מככבת בו, אגב פירוש המילה ארמוזה = יפה.

בית הרב אריה לוין

בית הרב אריה לוין

הרבה סיפורים קשורים בצדיק ר’ אריה לוין שדאג לא רק לאסירי המחתרות אלא גם למצורעים, עניים ונדכאים ואף מי שלא היתה לו קורת גג להעביר את הלילה – יכול היה ללון בדירת שני החדרים הצנועה הזו שאנחנו נמצאים בכניסתה. בהמשך אתם תשימו לב שיש הרבה שמות של הרים לרחובות סביב. (גלבוע, כרמל, תבור) גם רחוב זה היה קרוי על שם הר גריזים אך עם מותו של ר’ אריה לוין ב 1969 – שונה שם הרחוב ל”רבי אריה לוין”, מצאו מקום בסמטה וצפו בסרטון הבא

שכונת סוכת שלום בירושלים

שכונת סוכת שלום

אנו נמצאים עכשיו בתוך שכונת סוכת שלום שהיא חלק ממתחם של שכונות שנקראות בשם כולל “הנחלאות” אשר מקורו בשמות השכונות נחלת ציון ונחלת אחים. למעשה מדובר בל”ב שכונות. 32 שכונות המוקמות לאחר חבלי הלידה הקשים של משכנות שאננים. השכונה הראשונה מחוץ לחומות שנוסדה ב 1860.
השכונה הראשונה במתחם הנחלאות היא למעשה השכונה השישית מחוץ לחומות – אבן ישראל בשנת 1875 ולאחריה התפתחו עוד ועוד שכונות: אנחנו נמצאים בין השכונות סוכת שלום ואבן ישראל.

הדוידקה ירושלים - סיור עצמאי בנחלאות עם שחקן

דמויות בנחלאות – נפגשים בדוידקה

אתם נמצאים בככר הדוידקה, הדוידקה עצמה הינה מרגמה מפורסמת מתקופת מלחמת העצמאות, ולא בזכות הפגיעות המדויקות שלה (הן היו ממש לא מדויקות) אלא בזכות הרעש האדיר שהיתה עושה ובכך גרמה ללוחמים הערבים לברוח מהעמדות שלהם ולחשוב שזהו נשק יום הדין של היהודים. אז עשו לה כבוד והנה היא ניצבת ממש לפניכם, צפו בסרטון ובואו נתחיל את הסיור שלנו בנחלאות.

מתחם התחנה - סיור בנווה צדק

מתחם התחנה בתל אביב – תחילת הסיור

מתחם תחנת הרכבת הוא אזור בילויים כיום, אך בעבר היווה את ציר התחבורה העיקרי שחיבר את ירושלים למרכז הארץ. הרכבת שהייתה הראשונה שנבנתה במזרח התיכון הביאה תמורות רבות והיוותה זרז עבור התפתחותה של העיר יפו כעיר מסחר המחברת את אירופה לירושלים. בתחנה זו נלמד על החשיבות של התחנה, ההיסטוריה שלה והאישים שפעלו להקמתה.

מדרסה אשרפייה בהר הבית

מדרסה אשרפייה בהר הבית

אחרי מסגד אלאקצא וכיפת הסלע בית הספר הזה הוא המבנה היפה ביותר בהר הבית. הוא נבנה במאה ה- 15 כדי ללמד את ההלכה האסלאמית – השריעה. המבנה הוא פנינה אדריכלית יוצאת מהכלל ובה אלמנטים כמו נטיפי האבן שראינו גם בשער הכותנה- המוקרנס, הכיפה התלתנית, חילופי האבן בצבעים אדום, שחור ולבן- האבלק, אבנים משתלבות באיכות יוצאת מן הכלל סורגי תפוח שתי וערב בצבע ירוק, שבכות גבס בחלונות, פיתוחי אבן עשירים הכוללים עיטורי צמחים ופסוקים, אבן הלאפיס לזולי הכחולה מאפגניסטאן… מבנה מרהיב ונדיר ביופיו.

הקברים בהר הבית

הקברים בהר הבית

בקברים שבחלקו המערבי של הר הבית קבורים נכבדים רבים, בינהם חוסין בן עלי הידוע מסיפורי לורנס איש ערב, הוא מי שהקים את הממלכה ההאשמית בירדן ועיראק. גם הקברים של הנכבדים הפלסטינים ממשפחת אל-חוסייני, בואו תשמעו עליהם בסרטון הבא. אל תפספסו גם את ההסבר על שער הכותנה הצמוד וסביל קאיתביי.

שער השבטים בהר הבית

שער השבטים בהר הבית

שער השבטים נמצא בפינה הצפון-מזרחית של מתחם הר הבית, והוא אחד משלושת השערים שנמצאים בחומה הצפונית של ההר והם: שער השבטים, שער הסליחה (באב חוטה), שער החושך/המלך פייסל. בואו נתמקד קצת באזור הזה, בשער השבטים ושער האריות במלחמת ששת הימים ובקריאות לתפילה במואזין.

כיפת השלשלת בהר הבית

כיפת השלשלת

מהפינה הדרום מזרחית של במת הר הבית לכו אל כיפת השלשלת, שנבנתה במאה השביעית, ובדומה לכיפות נוספות במתחם הר הבית משמשת לתפילות יחיד. התרשמו מהאריחים המרהיבים שלה והמחראב, הגומחה המציינת את כיוון התפילה למכה מצויה בכל מסגד ולעיתים מוצבת במקום מסגד. ברחבי הר הבית תראו עוד גומחות כאלו.

סיור בכיפת הזהב בהר הבית

כיפת הזהב – כיפת הסלע

לאחר שסיימתם להצטלם המלצתי היא שמהמדרגות תפנו ימינה ותלכו ימינה, אל הפינה הדרום מזרחית של במת הר הבית. מהפינה הזו תוכלו לראות בו זמנית את כיפת הזהב, מסגד אלאקצא ואת כנסיית הקבר, שלושת המבנים המקודשים ביותר לשלוש הדתות האברהמיות.

הכאס - סיור בהר הבית עם איתמר בן דוד

הכאס – מזרקה לצרכי טהרה

חברים, הגענו אל ה”כאס” – הצטלמו כמה שאתם רוצים, רק זכרו את הכלל הצניעות: אסור לנשים ולגברים להתחבק על הר הבית. אם תגזימו בפרצופים ופוזות, יכול להיות שיבקשו מכם לחדול.

גשר המוגרבים - סיור בהר הבית

סיור בהר הבית – מתחילים בשער המוע’רבים

עברתם את הבידוק הבטחוני? נהדר. הגשר והשער ממנו נכנסתם נקראים על שם שכונת המוגרבים, המוסלמים שהגיעו מארצות המע’רב, כמו מרוקו ואלג’יר, אי שם במאות ה- 12 עד ה- 15. לאחר מלחמת ששת הימים פונו התושבים הערבים ותוך מספר ימים הרסה ישראל את בתי השכונה לטובת פתיחת רחבת הכותל במתכונת הנוכחית. סוללת עפר שהובילה אל שער המוגרבים שימשה את המבקרים בהר הבית עד שנת 2004 אז גלשה הסוללה בשל גשמים עזים והוחלפה בגשר העץ הנוכחי.

היעל של דדה וניצן

היעל של דדה וניצן

היצירה האחרונה בסיור היא גם מהגדולות והמרשימות בעיר, ונעשתה ע”י DeDe, אמן שכבר הכרנו, בשיתוף פעולה עם בת זוגו, משוררת הרחוב ניצן מינץ.

הגלריה לאמנות שימושית - סיור גרפיטי בפלורנטין

הגלריה לאמנות שימושית

הגענו לפינת בניין שעליה מצויירים אנשים בגודל אמיתי ובתלת מימד. אלו לא סתם אנשים, אלא אמני רחוב מקומיים, שציירה האמנית אנה קוגן. האמנים מחכים בתור להיכנס לגלריה. אחרי שיצאו ממנה, הם יהיו מלאים בצבע. תראו, מימין לפתח.
כאן ניתן להתרשם מאמנות מקומית, לרכוש מזכרות וגם להשתעשע עם האפליקציה שהזכרנו קודם. מומלץ מאד לכווון את הנייד גם אל קיר בית הכנסת שממול. אמנון יראה לכם איך. אל תשכחו למסור ד”ש.

המלביה - סיור גרפיטי בפלורנטין

המלביה בפלורנטין

מאז נוסדה הפכה המלביה למרכז שכונתי שוקק חיים. לפני שנמשיך, אתם מוזמנים להתפנק במלבי מתוק ומרענן (גם הקפה לא רע בכלל), לשבת בצל ולצפות בסרטון על התפתחות והיסטוריה של גרפיטי ואמנות רחוב.

גלריית טייני טייני - סיור גרפיטי בפלורנטין

גלריה טייני טייני

ברוכים הבאים לגלריה הקטנה ביותר בעיר, ואולי בעולם כולו. למעשה, חלון הראווה הוא הגלריה כולה. מדי חודש מציג כאן אמן אחר, יש מחירון על הדלת ומספר טלפון למי שרוצה לרכוש יצירה. כל אמן שמציג בגלריה, גם מצייר משהו על הקיר הסמוך והתוצאה לפניכם. הגלריה קיימת כארבע שנים והיא נוסדה ע”י מיוריאל כהן, אמנית רחוב בפני עצמה, שיצירותיה ממלאות את השכונה.

גרפיטי בגינת בן עטר בפלורנטין

גינת בן עטר

ברוכים הבאים לגינה המרכזית של שכונת פלורנטין ואל קיר הגרפיטי המפורסם שבה. על הקיר שלפניכם תוכלו לראות המון יצירות גדולות וקטנות, למעלה בגובה למשל, זוג עיניים ענקיות כמו בתחילת המסלול, באות להזכיר לכם לפקוח עיניים, להרים אותן מהמסכים ולראות את כל מה שהרחוב מזמן. אבל, עם כל הכבוד ליצירות הטובות והרבות שכאן, יש אחת שמושכת את העין יותר מכולן, והיא של שורת המפורסמים.