שער האשפות בשמו זה מופיע כבר בתנ”ך בספר נחמיה. ברור שהוא לא היה בנקודה זו אבל אם זהו שמו כי מכאן הוציאו את אשפת ירושלים, ברור שהוא יבנה במקום שבו רוח מצויה תסלק את הריחות מן העיר. הרוח המצויה היא מערבית ולכן השער נמצא במזרח העיר. גם בתקופת נחמיה המצב היה דומה ושער האשפות היה במזרח מאותה סיבה. הערבים קוראים לשער “באב אל מע’רבה” כלומר שער המערביים אלה המוגרבים הערבים שגרו בסביבתו (ברחבת הכותל של ימינו). השער הזה מבחינה טופוגרפית הוא השער הנמוך ביותר מבין שערי העיר. לידו ממערב נמצא שער נוסף שנבנה בתקופה הצלבנית ונקרא שער הבורסקאים אלו מעבדי העורות, ואין פלא שהוא כאן כיון שתעשיה זו היתה מאד מסריחה.