זהו השער החדש, ולמי שמכיר שערים אחרים בחומת העיר העתיקה ברור לו שהשער הזה לא נראה כמותם. מדובר בשער פשוט יחסית ומשמו ניכר שהוא חדש כלומר נבנה הרבה שנים לאחר בנית השערים האחרים והחומה.
השאלה המתבקשת היא מדוע הוא עוצב בצורה שונה ומדוע היו חייבים להוסיף עוד שער על השערים האחרים. תשובות מפורטות יהיו בסרטון…..
זו שיטת בניה באבני גזית, כלומר אבנים מסותתות, שמטרתה לחזק את הקירות ובעיקר את הזויות. צריך לקחת בחשבון שחלק מהבניה הקדומה היתה ללא מלט כלומר בניה יבשה. מדובר באבנים מלבניות שהצד הקצר בהן נקרא ראש, והצד הארוך בהן נקרא פתין. בפינת הבנין הן מונחות כך שהראש מופנה אלינו ושורה מעליו הפתין מופנה אלינו כלומר בשורה אחת האבן מונחת לאורך ובשורה שמעליה היא מונחת לרוחב, וכך לכל אורך הפינה. בצורה כזו הזוית של המבנה הרבה יותר חזקה. בשער החדש רואים את זה מאד יפה וברור. מקום יפה נוסף בירושלים הוא במרכז דוידסון, שם בפינת הכותל המערבי והכותל הדרומי רואים את הראש והפתין בצורה מאד ברורה.
קונרד שיק נולד בוירטמברג גרמניה בשנת 1822. כשבגר הגיע לבזל בשוויץ והצטרף ל”מיסיון עולי הרגל”. לאחר תום לימודיו והכשרתו כמסיונר, נשלח לירושלים מתוך מגמה לפעול בתחום הכשרתו. כדי להתפרנס בירושלים הוא התמחה בתיקון שעוני קוקיה ( כמה כבר שעוני קוקיה היו בירושלים). עבודת המיסיון לא צלחה והוא החליט להצטרף למיסיון האנגליקני בעיר. שם הוא הועסק כמורה למלאכה ובעיקר לנגרות. רוב תלמידיו היו בני יהודים מומרים.
נוסף על עבודתו כמורה הוא התחיל להתעסק בארכיאולוגיה, אדריכלות, תכנון מבנים, בניית מודלים, מיפוי וכתיבת מאמרים בתחומי התמחותו. הוא תכנן גם שכונות וביניהם “מאה שערים” ו”זכרון טוביה” שב”נחלאות”. אחד הבניינים היותר מרשימים שבנה היה ביתו שנקרא “בית תבור” ונמצא ברחוב הנביאים 58. למעשה הוא נחשב לאדריכל של עירית ירושלים באותה תקופה. יש לציין שלא היתה לו השכלה פורמלית – הוא היה אותודידקט. הוא נפטר בשנת 1901. נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי האנגליקני בהר ציון.