מה הפך את ירושלים לבירת החומוס העולמי? מהם סודות החומוס של מזרח ירושלים? מה זה בכלל לנגב? של מי החומוס?
ירושלים התפרסמה בזכות דברים רבים, וללא ספק אחד מהם הוא החומוס הירושלמי המשובח, המהווה אבן שואבת לעולי רגל מכורים מכל העולם המגיעים לירושלים לטבול את פיתם בחומוס. מה זאת אומרת, לטבול ולא לנגב? כן! בחומוס טובלים, ולא מנגבים אותו!
מקובלת הייתה פסיקתו של חוקר התקופה הצלבנית פרופ’ יהושע פרוור ז”ל שהחומוס מופיע בארצנו בפעם הראשונה בתקופה הצלבנית. החיילים הצלבנים שכבשו את הארץ נתקלו במאכל והתאהבו בו כמובן.
הסופר מאיר שלו האיר בפנינו נקודה חשובה: הוא מחזיר אותנו למגילת רות, רות ונעמי עושות את דרכם מאזור מואב, כרך של היום, יורדות להן לכיוון ים המלח, עולות לאזור ערד וממשיכות צפונה בדרך האבות עד השדה של בועז באזור בית לחם, זה היה בערך באמצע חודש מאי, חם בחוץ! “זמן קציר שעורים” בועז מתנהג לרות בחביבות, וכשמגיעה שעת האוכל הוא אומר: “ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ” מי טובל פיתה בחומץ בחום הזה? זה היה חומוס.
ברור שהאות ס מתחלפת עם ה-ץ. מזה אנו למדים מספר דברים:
1. בחומוס טובלים ולא מנגבים, תראו איך טובלים הערבים.
2. של מי החומוס? של היהודים? של הערבים? לא ולא. החומוס הוא
מאכל של יושבי הארץ הזאת, לפחות מתקופת רות המואביה.
3. מהמפגש הזה שקשור לחומוס נולד עובד אבא של ישי אבא של דוד
המלך, אז מה הפלא שזה זורם בדמנו?
מי שיצטרף לסיור חומוסיות בירושלים ישמע עוד הרבה מאוד סיפורים ועובדות הקשורות לחומוס, אני מזמין את כולכם!
ועוד טיפ קטן, המלצה לאחת החומוסיות הטובות בירושלים, חומוסיית עכרמאווי. איך מגיעים? הולכים ברגל לשער שכם שבצפון החומה ומעבר לכביש יש שדרת חנויות גדולה, די עמוס שם, זה נראה מוסררה! כן, אותה שכונת מוסררה שחולקה ב-48, וחצי ממנה נמצא ממערב לכביש הראשי. שם תשאלו איפה חומוס עכרמאווי. אגב, יש בסביבה הזו עוד 2 חומוסיות באותו השם. אחת ברח’ איבן חלדון והשנייה ליד מוזיאון רוקפלר.
אגב, הסיור הוא סיור בהדרכה עצמית, כלומר סיור חומוסיות עצמאי שהכל מתנהל מהטלפון הנייד שלהם.
המתכון הסודי לחומוס
המתכון הזה נאסף במשך זמן רב והוא מורכב משלל טיפים שקיבלתי (דורון יושע) ממיטב החומוסיות של מזרח ירושלים. שימו לב, רק לאחר כמה פעמים תתחילו לקבל את מה שעליו חלמתם, אל תתיאשו! והכי חשוב לקרר את החומוס אחרי הבישול.
1. משרים את גרגרי החומוס (עדיף מסוג הדס) כל הלילה במים, ואם עוברים ליד מחליפים מים (בקיץ ההחלפה היא חובה).
2. מחליפים מים ושמים את החומוס על הגז שיהיה מכוסה קצת ומוסיפים כפית סודה לשתיה, במקביל חותכים 2 בצלים לרבעים + כמה שיני שום קלופות ומכניסים לסיר המתבשל, מוסיפים קצת כמון ופלפל, והכי חשוב 2-4 עלי דפנה לטעם ולמען שלום בית (הפחתת ההשלכות).
3. כשהחומוס מקבל צבע והוא רך ונמעך בקלות ביד מכבים את האש, מניחים את הסיר פתוח על אדן החלון שיצטנן. לאחר מכן מכניסים למקרר לשעה לפחות – אפשר גם לכל הלילה. (אם לא מקררים לא נגיע למרקם ותצא יציקת בטון קשה!)
4. מפרידים חלק מהגרגרים ושומרים להמשך. מוציאים את עלי הדפנה, מוסיפים לגרגירים טחינה גולמית (עדיף הגמל או טחינה טובה אחרת) + 2 לימונים סחוטים או יותר לפי הטעם ומים ומערבבים בבלנדר עד שמגיעים למרקם הרצוי (מומלץ להוסיף קצת פטרוזיליה קצוצה).
5. פינישים: חותכים דק דק פטרוזיליה, כוסברה, שום, פלפל ומה שרוצים בקיצור. מוסיפים שמן זית ומים ולימון וזה המיסססץ ששופכים על המנה אחרי שמורחים בצלחת, על זה מוסיפים את הגרגרים ששמרנו בצד (אפשר לחמם אותם בנפרד) ועל הכל שמן זית.
זה כל הסיפור, ספרו לי איך היה והשאירו תגובה בעמוד הזה פה למעלה, בתיאבון!
