המושבה הגרמנית בירושלים — סיור עצמאי בשכונה שמסתירה סודות
רחוב עמק רפאים הוא אחד הרחובות הנחמדים בירושלים — קפה, מסעדות, חנויות, אנשים. אבל מאחורי הפאסדה הנעימה הזו מסתתרת שכונה שעברה דברים שרוב הסיירים לא מכירים בכלל. גרמנים שהגיעו לארץ הקודש עם אידיאולוגיה מהפכנית, רכבת שהרעידה את ירושלים, חילופי שבויים שהצילו יהודים ממחנה ריכוז, ראש ממשלה בפרשה שהדהדה ברחבי הארץ — וכל זה בין הבתים האלה.
זהו סיור עצמאי במושבה הגרמנית בירושלים — self guided tour עם audio guide וניווט GPS שמוביל אתכם מבית לבית, מסיפור לסיפור, בקצב שלכם.
מי הם הטמפלרים שבנו את השכונה?
התנועה הטמפלרית התפצלה מהנצרות הפרוטסטנטית במחוז וירטמברג בגרמניה. בראשה עמד כריסטוף הופמן — איש הרוח, ולצידו גיאורג דוד הרדג — איש המעשה. הם בטלו את הכמורה, החליפו את הכנסייה ב"בית עם", ועבורם "הטמפל" לא היה מקדש של אבן אלא קהילה של בני אדם. בגרמניה היה אז רעב, ובצירוף רדיפות ורעיונות משיחיים — הם החליטו לעלות לארץ הקודש.
הם הקימו מושבות בחיפה, ביפו, בשרונה (היום הקריה בתל אביב) — ובירושלים, בעמק רפאים, בשנת 1873. בשיא כוחם הגיעו ל-2,200 נפש ב-7 מושבות. אבל הסוף שלהם לא היה פשוט — ובסיור תבינו למה.
הנה סרטון מתוך הסיור — על בית הספר שהפך למלון
הסיפורים שלא מספרים בסיורים רגילים
15 תחנות, 15 בתים, 15 סיפורים שרובם לא תמצאו בשום מדריך תיירות.
בבית אחד במושבה גרה ניצולת שואה שנמצאו אצלה בבית חלקי מדים נאציים. באותו רחוב — פרשה מהמלחמה שאתם חייבים לשמוע: חילופי שבויים בין הטמפלרים לבין יהודים ממחנה ברגן בלזן. 222 יהודים הולנדים יצאו חיים בזכות עסקה שנקשרה כאן, בשכונה הגרמנית הקטנה הזו.
בבית אחר גרו בין השנים 1967–1968 יהודה עמיחי ואשתו חנה, וכתב עליו שיר שמתחיל במילים: "אני יושב במושבה הגרמנית היא עמק רפאים, בחוץ קוראים זה לזה, אם לילדה, ילד לילד, אדם לאלהים — הביתה! בוא, בוא!"
ועוד בית — שגר בו הצייר גוסטב באוארפיינד בין השנים 1896–1904. יצירותיו עסקו בנופי הארץ ובטיפוסיה. בחייו התקשה להתפרנס מציוריו — היום הם שווים מאות אלפי דולרים.
בהמשך המסלול תגיעו לבית שבמרכז פרשת אולמרט — ראש הממשלה, הדירה, ההנחה שקיבל לפי הטענה, ומה שקרה בסוף. ולפני שמסיימים — יש מנזר שצריך לבקש ממנו מפתח. אם יתמזל מזלכם, תגיעו למקום שרוב הסיירים לא יודעים שקיים.
מתחם התחנה — איפה מתחילים
הסיור מתחיל במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים — המקום שאליו הגיעה הרכבת מיפו החל משנת 1892. כשהרכבת הגיעה לראשונה, כתב עיתון "האור": "המונים המונים בעמק רפאים. יהודים, ערבים, יוונים, בני אירופה ובני אסיה… כי כולם חשים שקול הצפירה של מכונת הקיטור הוא קול השופר של ההשכלה." לצד זה, עיתון "הצבי" קבל בחריפות שאין ברכבת מים לשתייה, ו"אחרון אחרון חביב — איה בית הכבוד, החשוב כל כך בנסיעות ארוכות?"
קולנוע סמדר — בית הקולנוע שאהב את הבלגנים
בין אתרי הסיור גם קולנוע סמדר האגדי. בשנות ה-60 הקרינו שם שני סרטים בכרטיס אחד — בדרך כלל מערבונים משומשים. הסרטים נקרעו לעיתים קרובות, ולזה בדיוק חיכו הצופים: מיד כשזה קרה — עלו על הכיסאות, שרקו, צעקו. הכל נרגע כאשר הסרט המשיך, עד לפעם הבאה. אמרו שהצופים לא באו לראות סרטים — הם באו בשביל הבלגנים.
הסיור מועבר על ידי רפי כפיר, מורה דרך וחוקר ירושלים.
איך עובד הסיור העצמאי?
הסיור הוא self guided tour מלא — 15 תחנות עם audio guide קולי וניווט GPS navigation מדויק. הכל ישר בטלפון שלכם, ללא הורדת אפליקציה, ללא תיאום מראש. קונים, מקבלים גישה, יוצאים לדרך מתי שרוצים. הסיור אורך כשעתיים, אבל אתם קובעים את הקצב — אפשר לעצור לקפה, לחזור על חומר שהיה מעניין, ולסיים בשלכם. המחיר ופרטי הרכישה בעמוד הסיור.
🎯 לסיור עצמאי במושבה הגרמנית →
שאלות נפוצות
מאיפה מתחיל הסיור במושבה הגרמנית?
הסיור מתחיל במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית בעמק רפאים. יש חניון בסמוך, וניתן להגיע גם בתחבורה ציבורית.
כמה זמן לוקח הסיור?
הסיור כולל 15 תחנות ואורך כשעתיים בקצב נוח. אפשר לעצור לאכול, לשתות קפה, ולחזור על תוכן שרציתם לשמוע שוב — הסיור ממתין לכם.
האם צריך ידע היסטורי מוקדם?
לא. הסיור בנוי כך שכל מידע נדרש מסופר לכם בדרך — החל ממי הם הטמפלרים ועד לפרשות ההיסטוריות שקשורות לבתים הספציפיים.
מה ההבדל בין הסיור הזה לסיור עם מדריך?
הסיור העצמאי מאפשר להתחיל מתי שנוח לכם, לעצור כמה שתרצו, ולחזור על כל תוכן — ללא תיאום מראש. רפי כפיר, מורה הדרך, מלווה אתכם קולית לכל אורך הדרך.